"אתה יכול להניח את זה כאן ?" אמרתי לאחד מהמובילים הדירה אני חושבת שאני מתחילה לחבב את הדירה הזאת היא דיי קטנה אבל יש בה אפילו מרפסת והיא ממש נוחה והכי חשוב זה שהיא נמצאת במרחק שתי רחובות מהחברה בקיצור השעה שבע ואני אמורה להגיע לחברה היום בעשר אז אני מתחילה להיזדרז , לסדר את הדברים בתשע ועשרים אני רואה שכמעט סיימתי ,נשאר לי לשים את הספרים המדפים כשאני מסיימת לשים אותם אני נכנסת למקלחת ואחר כך יוצאת לעבודה
תוך שתי דקות אני מגיעה לחברה , אני נכנסת והולכת לשולחן שלי בעשר ורבע אני כבר מתחילה לעבוד וחושבת לעצמי 'אולי אני ילך להראות את זה לג'ון' מה יש לי , בזמן האחרון אני חושבת עליו יותר מידי
*12:25*
"איך הולך?" אני שומעת את ג'ון מתקרב וליבי הולם אני מנסה להפסיק את זה אך ללא הצלחה
אני מנסה שלא להסתכל עליו כמה שיותר אפילו שזה היה קשה "בסדר " אני עונה ומסתכלת לדפים שלי בזמן שאני כותבת ,אפילו לא יודעת מה
ואז הוא יתקרב לראות מה אני כותבת מבטיחה שכמעט יכולתי לשמוע את הנשימות שלו מרוב שהיה קרוב ואז לא יודעת למה קמתי ואמרתי " ג'ון , אני לא יודעת איך להמשיך מכאן" אמרתי כאילו שלא באמת ידעתי ואז הוא ענה לי "צריך לחשוב על השם זה אמור להיות קשור לאוהלים שלהם" אחרי הפרסומת הקודמת הראש לי סגור לגמרי הפעם אנחנו עושים פרסומת לחברת אוהלים ויוצאים לצלם בשטח אמרו לי שכולם ישנו שם הטבע יום אחד ואז נזכרתי בגו'ן שסיפר לי שתמיד נוהג לישון בטבע "כמה זמן יש לי , מתי אתם יוצאים ?" שאלתי
"מזה אתם את לא רוצה לצאת ?" הוא שאל
"מה אני יעשה שם ?"
" אולי תבואי ותעזרי לי ?" הוא אמר וחייך
"לך או לכם ?"
" גם וגם " ואז הוסיף "יופי אז את באה מחרתיים בבוקר , יום שלישי הסעה מפה לשם בשעה שמונה לא להבריז " הוא אמר וכיוון את עצמו ליציאה " מחכה לך" הוא אמר בשקט לא ידעתי איפה לקבור את עצמילא יכולתי להתרכז כל היום בשתיים הלכתי הביתה
כשיצאתי החוצה והתחלתי ללכת הביתה ראיתי את ג'ון עם המכונית שלו מתקרב אז הורדתי את הראש והלכתי מהר הוא עבר לידי וצפר "היי " הוא אמר
ואני עשיתי כאילו אני לא שומעת אותו והמשכתי ללכת מהר לכיוון הפנייה הביתה "יסמין " הוא אמר הרמתי את הראש ועשיתי כאילו אני מופתעת לראות אותו פה "רוצה שאני מקפיץ אותך הביתה ?" הוא שאל עניתי לו "לא תודה אני יגיע תוך כמה דקות אם לא תציק לי " אמרתי וחיכיתי הוא השתעשע טענה לי "ואם תתני לי להסיע אותך זה יקח פחות" רציתי לענות לו שלא צריך ושבוע יכול להמשיך לעשות מה שהיה צריך לעשות אך הוא כבר יצא ופתח לי את הדלת נכנסתי למכונית והוא נכנס אחריי "תנווטי אותי ?" הוא שאל בחיוך חייכתי אליו בחזרה חיוך שהיה נראה מזוייף אך בלב שלי הוא היה הרבה יותר מאמיתיכשהגענו לאחר איזה דקה יצאתי "ביי ג'ון " אמרתי ונופפתי לו בידי "מה אתה עושה ?" שאלתי אותו כשיצא מהמכונית הוא נראה כל כך משועשע "מלווה אותך? " גלגלתי עיניים ועליתי לקומה הראשונה ופתחתי את הדלת הסתובבתי ואז ג'ון שאל אותי אם הוא יכול להיכנס עניתי כן וסגרתי את הדלת אחרינו הוא הסתכל סביבו ומצא תמונה שלי עם כל המשפחה שלי "זאת אחותך הקטנה ?" הוא שאל
"כן " עניתי וצחקתי
"מה מצחיק?" הוא שאל
" סתם חשבתי על מה היא הייתה אומרת לי עכשיו"
"מה היא הייתה אומרת לך עכשיו ?" הוא שאל ונראה מסוקרן " היא תמיד הייתה אחותי הקטנה אבל באמת היא הייתה אחותי הגדולה " הוא נראה מבולבל , הסברתי "היא תמיד הייתה מגנה עליי שאף אחד לא ידבר איתי או יתקרב אליי אבל עכשיו מוזר בלעדיה"
"את יודעת גם לי יש אח קטן " הוא אמר
"אתה נראה לא פחות מופתע ממני" צחקתי
"כן... לא כל כך הספקתי להכיר אותו הוא גר עם אמא שלי בשוודיה "
" לא התכוונתי..." לא הספקתי להשלים את המשפט
"זה לא כזה כמו שזה נשמע , אם אחותך היתה כאן מה את חושבת שהיא הייתה אומרת לך?" הוא שוב נראה משועשע "לא יודעת " עניתי אך באמת ידעתי מה היתה התשובה היא הייתה אומרת לי איזה חמוד ג'ון ושהיא הייתה מתחלפת איתי בשניה כמו כל השטויות שהיא אומרת לי תמיד
" בטוח ?" הוא שאל ונראה מסוקרן
"היא בטח הייתה אומרת לי להעיף אותך החוצה"
"לא נראלי וגם עם כן את לא היית עושה את זה" הוא נראה מפעם לפעם יותר משועשע
"אה באמת ? " שאלתי בחיוך מתחכם
"באמת!"הוא ענה כאילו בטוח בזה באלפיים אחוז
ואז החזקתי לו את היד ולרגע הוא נראה מופתע ואז הוא הבין למה התכוונתי משכתי אותו החוצה והוא נראה כאילו אהב את זה אז וסגרתי לו את הדלת בפרצוף אחרי שעשיתי לו ביד להתראות ואז צעק לי מבחוץ "נתראה מחר קרציה!" צחקתי ושמעתי אותו צוחק ואז לרגע הרגשתי את הלב שלי כאילו הוא נפתח אני לא ידעתי מה קרה אבל אני יודעת שהלב שלי אוהב להיות ליד ג'ון חשבתי לעצמי על המילים שאמר 'נתראה מחר' , טוב כנראה שבאמת נתראה מחר ...

YOU ARE READING
So Far From Love❤️
Romanceאיך הכל השתנה כל כך מהר כאילו לא היה בכלל כאילו לא ידע מי זאת כאילו לא חלקו כלום כאילו לא הכירו כאילו לא התאהבו איך תוך שבוע הכל השתנה מישראל לאמריקה ממלצרות לעובדת בחברה הכי מצליחה באמריקה ואולי גם אהבה וכל זה תוך שבוע אז למה אחרי שנה הכל עדיין קשה...