פרק ראשון

1K 57 5
                                    

אמא תמיד לימדה אותי להיות כנה עם הרגשות שלי, "רק כך תרגישי שלמה," היא תמיד נהגה לומר. קצת אירוני שלמרות אמירות כאלה היא חיה בשקר מזה שנים, לא די בזאת- היא גם גרמה לי לחיות באותו השרק בעצמי.

ואולי בעצם היא סיפרה את זה לעצמה כדי להרגיש טוב יותר, הרי להיכנס להריון ממי שאמור לרשת חברה ששווה מיליונים היא בהחלט טעות ששווה לקבור עמוק באדמה.

אבל, איפה הנימוסים שלי, אמא הייתה מתביישת… אילו היא הייתה בחיים.

בכל מקרה שמי הוא ריילי, אני בת 16 לפני שבוע בדיוק אמא שלי ואני היינו מעורבות בתאונת דרכים. היא לא שרדה, אבל ממש לפני שעזבה את העולם הזה ועלתה אל גן עדן היא סיפרה לי את הסוד הגדול ביותר שיכלה לשמור מפניי בחייה, מיהו אבי הביולוגי.

הפרידה ממנה לא הייתה קלה, היא כל מה שהיה לי בעולם, אבל תמיד האמנתי בעולמות אחרים, אני יודעת עמוק בליבי שהיא משגיחה עליי במקום שבו היא נמצאת וזה עוזר… לפחות קצת.

בכל מקרה, לפני התאונה ידעתי בדיוק מה צופן לי העתיד, כמובן לנערה ממוצעת כמוני לא היו הרבה שאיפות. בסך הכל רציתי לסיים את הלימודים בתיכון ולהתחיל ללמוד משחק בקולג'.

קצת מוזר איך הכל השתנה פתאום.

עכשיו אני ניצבת לפני בניין ענקי שנמצא ברחוב ראשי בניו יורק, על חזית הבניין מתנוססת האות איי בגאון וגאווה.

מאז שאימי גילתה לי מיהו אבי ניסיתי לחשוב על השיחה הזו, איך אומר לו מי אני,ואם הוא בכלל יאמין? האם הוא זוכר את אימי?  מה הסיכוי שהוא יכיר בי כביתו?

אבל אמא תמיד אמרה לבטוח בלב ובתחושות הבטן, כשאני אראה אותו אני אדע מה לומר, כשהוא יראה אותי אני בטוחה שהוא ידע שאני דוברת אמת, והכל יהיה ממש כמו חלום שיתגשם.

אני מקווה.

נשימה עמוקה אחת, שלושה צעדים קדימה ואני לוחצת על כפתור האינטרקום.

"כן?"עונה לי קול ממוחשב.

"אני... " נשימה עמוקה נוספת, "אני צריכה להיפגש עם טוני סטארק, הוא… הוא אבא שלי."

Daughter of fatherWhere stories live. Discover now