סליחה שלא העלתי פרק כמו שהבטחתי 3>
תודה על 1500 צפיות אמא זה כל כך הרבה 😭💜
_____________________________
טאהיונג
לאחר כמה דקות שאני חושב שהייתי מעולף, הרגשתי מישהו מחזיק אותי ומושיב אותי ליש הקיר, ניסיתי להביט ולראות מי זה, אז ניסיתי לפתוח את עיניי בחוזקה.
ראיתי שזה היה סאן, התאכזבתי קצת, רציתי שזה יהיה גימין או ג׳אנגקוק .
״ס-סאן? מה אתה עושה פה?״
״ר-ראיתי ש-שמציקים לך אז א-אני חושב שבאתי ל-לעזור לך...״
״למה שתרצה לעזור ללוזר כמוני?״ שאלתי .
״אתה לא ל-לוזר.. כיף אי-יתך! אתה נ-נחמד מאוד לא מ-משנה מה עושים לך.. ו.. א-אני מאמין לך שזה לא א-אתה...״
״אתה מאמין לי? למה ?״
״כי... כי גם ל-לי עשו משהו ד-דומה.. בערך..״
״מה?..״
״זה לא משנה... עזוב.״
״אוקיי.. לפחות אתה מאמין לי... אתה באמת חמוד ומתוק כמו שגימין אמר״ אמרתי לו בחיוך .
הוא חייך אליי.
חשבתי היום הזה לעולם לא יהפוך לטוב יותר, אבל הודות לסאן, ניהיה לי קצת יותר טוב.
צחקנו ודיברנו עוד קצת והתחלנו יותר להפתח אחד לשני.
ג׳אנגקוק
התיישבנו בקפיטריה, חיפשתי את טאהיונג אבל לא ראיתי אותו, הוא בטח מדבר עם אנשים אחרים או משהו... כן.. עם החבר שלו... החדש שלו..
אכלנו קצת וצחקנו ואז שמעתי פתאום צעקה מוכרת ומכאיבה ״היי תחזיר לי!״
הסתכלתי מסביב והשתתקתי, ראיתי את הבריון הזה שהיה מציק לטאהיונג ולגימין, הבטתי בגימין שעמד לראות אם יעשו משהו לטאה, גם אני עמדתי, אם הם יתחילו להרביץ לו או להטריד אותו אני אגיע.
ראיתי עוד איזה ילד אחד בא ומיד כשטאה ראה אותו הוא התחיל לבכות?
הוא דחף את צאנג הו ורץ פשוט ...
הוא בסדר... הוא יהיה בסדר...
הסתכלתי על כולם, והם היסתכלו עליי בחזרה.
״מה?״ שאלתי אותם.
והם הביטו בי ועשו פרצוף מוזר.
״לא! אני לא הולך אליו! אני כועס עליו מאוד ... לכו אתם או משהו..״
כולם הסתכלו אחד על השני ולא ממש רצו, אבל אז ראיתי את סאן קם והולך.
״לאן הוא הלך?״ שאלתי אותם.
״לאן אתה חושב שהוא הלך...״ שאל אותי יונגי שהסתכל עליו הולך והתיישב.
התיישבתי גם אני ונשמתי עמוק והרגשתי הקלה שסאן הלך, אבל גם הרגשתי לא נכון.. אולי הייתי אני זה שצריך ללכת?...
המשכתי לאכול את האוכל בשקט,
לאחר כמה זמן , ראיתי פתאום דמות חדשה מתקרבת אליי, ״תגיד, אתה החבר הזה של טאה?״
שתקתי כי לא באמת ידעתי איך להגיב..
״למה״ שאלתי.
״כן או לא?״
״תעזוב אותי אני לא יודע ....״
עניתי לו בכנות..
״אז כן? יופי, היי אני קיי- סיי, לא מהארץ במקור.. אבל אני רוצה להגיד לך משהו, רק אל תכעס עליי בבקשה, הכריחו אותי לעשות את זה...״ הוא אמר לי בעצב.
״צאנג הו איים עליי שאני צריך לנשק את החבר שלך... רציתי להגיד לך, שזה לא אשמתו, זה אשמתי... והוא לא רצה בכלל לפגוע בך.. אבל .. כאילו אני חושב שזה מוזר קצת לא להאמין לבן זוג על זה.. כי התמונה הזאת היתה גם נראת דיי פייק... ואני שמח.. אז אתם חברים עדיין נכון?״ הוא שאל ואז הלך מהר.
אני שתקתי. אני לא מאמין, אני לא מאמין שלא האמנתי לחבר הכי קרוב שלי, לא סתם חבר, לחבר שלי. הזה שאני הייתי צריך לסמוך יותר מכל בן אדם אחר, ולסלוח לו גם אם זה קשה.
״גימין... מה עשינו? הרגע שברנו את האמונים שלו אלינו —״
אמרתי לו וקמתי מהר והתחלתי לחפש אותו .
״היי חכה לי!!״ גימין אמר.
חיכיתי לו ואז שנינו הלכנו וחיפשנו אותו .
_____________________
סליחה שהפרק קצר 🥺
אז גימין וגאנגקוק הבינו שהם טעו והם הולכים לחפש את טאה, אתם חושבים שהוא יסלח להם למרות הכל?
__________________
מה אתם עושים בפסח?💕
אתם חוגגים?
YOU ARE READING
first love || VKOOK ✓
Random(הושלם, לא ערוך) {|VKOOK} החבר היחיד שהיה לטאה היה גימין,הוא היה עובר התעללות בבית ספר, הוא היה יתום, כמעט חסר בית, עד שיום אחד תלמיד חדש מגיע לבית ספר. מאז כל חיו התשנו. מקום שלישי בקטגוריית vkook בתאריך 17.4.19🥺💜 מקום ראשון בקטגוריית vkook בתאר...
