16#

820 71 34
                                        

טאהיונג

התיישבתי על המדרכה מחוץ לבנין של גימין.

התחיל לרדת גשם. הבטתי לשמיים ״רק זה חסר לי עכשיו״

קמתי לפני שאני יתרטב כולי, אני לא מבין, אני לא יודע מה לעשות עכשיו? לחזור פשוט לשם? כאילו כלום? ... מעדתי בגלל אבן שהפריעה לי, הרגל שלי נחבטה באבן וירד לי שם דם, כיסיתי את הרגל המדממת שלי עם המכנס.

קמתי מהר , חשבתי קצת מה לעשות, לא הייתה לי ברירה , הייתי חייב לחזור.

עליתי במדרגות לכיוון הדירה , נשמתי נשימה עמוקה , דפקתי דפיקות חלשות.

ראיתי את הדלת נפתחת, הבטתי באמא של גימין, ״תכנס טאהי, אנחנו צריכים לדבר.״

נכנסתי בחשש, הבטתי לכל מקום כדי לראות איפה ג׳אנגקוק , הבטתי בו, כשכל הפרצופים מופנים אליי בכעס.

״ג-ג׳אנגקוק? א-אתה בסדר?״ שאלתי אותו .

כולם שתקו.

״אני יכול לדבר איתך בחוץ?.. לבד?״

הוא הנהן. אך בכעס .

הוא קם והלכנו לכיוון החדר ששהינו בו.

״אתה יכול להגיד לי, למה? למה אתה מההתחלה רצית ליהיות חבר שלי והסכמת , אם אתה היית מאוהב בכלל במישהו אחר?״

״קוקי אני לא מא-״

״אל תקרא לי קוקי, אתה יודע איך זה פגע בי כשהוא שלח לי את התמונה הזו?? ועוד צאנג הו! הבחור שאני הכי פחות מחבב.״

״ג׳אנגקוק ... אני לא הייתי מאוהב בו!! יצאתי לבחוץ לנשום אוויר, ואז ראיתי אותם מתקרבים אליי, והוא פשוט הרים אותי ונשק אותי! אתה לא מאמין לי??״

״אני לא יודע .. מצד אחד, התמונה הזאת היא אמיתית נכון? מצד שני, זה צאנג הו.״ אמר ונשם נשימה עמוקה ואז ראיתי שעיניו מתחילות לזלוג.

הוא הביט לתקרה ואמר באי רצון, ״אבל אני חושב שאני צריך ממך הפסקה. אתה פגעת בי...״

הרגשתי איך הלב שלי נשבר לרסיסים. אני לא מאמין שג׳אנגקוק לא האמין לי, ועוד בגלל דבר מטומטם שכזה-

״א-אתה מה..?״ שאלתי בחשש.

״אני מצטער טאהיונג.״ אמר וקם לכיוון הסלון.

הסתכלתי איך הוא הולך מחוץ לחדר. אני בהחלט לא יכולתי לעמוד בזה. רצתי אל מחוץ לדירה , מובך, שבור.

עיניי לא הפסיקו לזלוג. רצתי אל המסעדה של נאמגון וגין . ניגבתי את עיניי לפני שנכנסתי. ואז נכנסתי לבד , שאלתי אותם אפ אפשר להשאר לישון פה היום.

״ברור טאה, אבל מה קרה לך? איפה ג׳אנגקוק ?״ ג'ין שאל אותי, ואני שתקתי, החזקתי את הדמעות חזק.

first love || VKOOK ✓Where stories live. Discover now