נחסם (Boy×boy)

חלק חמישי-נאמר

אוקיי אמ. הייתי בטוחה שאני אסיים את הפרק הזה מהר אבל זה לא ממש קרה. סורי. בכל אופן, מסתבר שהפרק ממש ממש ארוך אז פצלתי אותי לשני פרקים נפרדים. זהו, תודה על הסבלנות חח.
________________________________________________________________________________

הייתה זו שעה מאוחרת. אחת וחצי בליל קיץ של חמישי. רוח קלילה, חמה, הגיעה מכיוון החוף ורעננה את גופו המיוזע והשתוי של ליאל. היה שקט ברחוב המוביל לבניין הקומות בו גרו משפחת שֶמֵר ומשפחת הראל, בערך עשר דקות הליכה מהמקום בו נעצר ליאל שלא ברצונו.

לא היה בראשו של ליאל הרעיון לענות לשלושת הבחורים אשר ישבו על ספסל דרך ושאפו לראותיהם עשו דרך הפייה המלוכלכת של הנרגילה אותה אחזו. מתחתם, על ריצפת המדרכה המלוכלכת, שלוש פחיות בירה זרוקות, ריקות.
ליאל לא היה במיטבו, קצת מחוץ למחשבה. הוא שתה, לא הרבה אמנם, אך מספיק כדי לטשטש את חוש הזהירות שלו ולהכניס לו מעט יותר ביטחון.
ליאל לבש מכנס ג׳ינס שחור שנצמד נואשות על רגליו הדקות, מבליט כל עצם ושריר. הוא לבש חולצה לבנה, קצרת שרוולים, וכאשר הרים את ידיו, החולצה עלתה איתן וחשפה את בטנו השטוחה. ראשו של ליאל כאב וכל מה שהוא רצה, היה להגיע סוף סוף לביתו, להיכנס למיטה ולישון.
בדרך כלל כשליאל היה הולך למועדון ההוא בתל אביב, הוא היה נשאר שם עד אחת וחצי שתיים לפחות, אבל הפעם הוא פרש מוקדם יותר. למרות האלכוהול ששתה, למרות הריקודים ששחרו במעט את גופו הקמוץ והמתוח תמידית, הוא פשוט הרגיש לא בנוח להתנשק או להיות עם אף אחד באותו לילה. בכל פעם שהצמיד את שפתיו למישהו, הוא נזכר ברותם, ורותם הרס לו בכל פעם מחדש.
אז ליאל היה עייף ומסטול ושקוע במחשבות טורדות שלא מניחות לו, ולכן, מסננת מוח-פה שלו לא עשתה את עבודתה כראוי.

"אחי, קלוט ת'קוקסינל הזה." אחד הבחורים שישבו בספסל הצביע על ליאל בחיוך לא מפוקס ולא נעים.
ליאל לא ענה, הוא זוכר מה קרה לרותם לפני כמה שנים כשהסתבך במקרה עם כמה ערסים אשר לא מצאה חן בעיניהם העובדה שהם גייז; רותם והחבר שלו אושפזו בבית חולים.
אז ליאל לא ענה, עודו מצליח לשלוט בדיבורו. הוא החיש את צעדיו והתעלם מאותו הבחור.
"מה קרה קוקסי-מותק? קיבלת טוב היום?" אמר בחור אחר, צוחק על ליאל.
ליאל עדיין התעלם, הוא התחיל להזיע עוד יותר והפך רגוז. בבקשה, רק שיעזבו אותו.
"ההומו הזה מתעלם ממך, אבי." אמר הבחור השלישי, ליאל לא ראה למי אמר זאת כי לא הביט עליהם.
הפעם ליאל שלח אל השלושה מבט מזווית העין וקלט שאחד מהם מתרומם על רגליו אך לא הולך. "מזדיין בתחת מסריח, שתדבק מאיידס יא בן זונה." הבחור אמר זאת וירק על הריצפה, מכניס את כל הגועל שיכל לגייס כלפי ליאל.
ליאל לא הבין מה לעזאזל גרם לו לעצור, להסתובב אליהם ולהגיד, "אין לי איידס." הוא נעץ בבחור שאמר זאת מבט וההוא צחק והשיב, "בטוח? אתה נראה כמו ההוא שדופקים." חבריו של הבחור החלו לצחוק גם הם, זורקים לעבר ליאל כמה קללות.
"אתה נראה כמו מישהו שנולד בטעות." ליאל ירה.
חיוכו של הבחור מש מפניו בעוד חבריו צוחקים בגסות.
"בן אלך אני יזיין אותך!" הבחור עשה צעד לפנים באיום, אבל לא באמת התקרב אל ליאל.
וליאל באמת לא האמין על עצמו כשהוא אמר, "אתה מוזמן." באופן פלרטטני שהוציא את הערס מכליו. ליאל לעולם לא היה אומר דבר כזה אם לא היה תחת השפעת אלכוהול. לא רק שהוא קצת יותר חכם מזה, גם כנראה לא היה לו אומץ להרים את הראש ולדבר בכלל.
חבריו הישובים של הערס צחקו בעוד הוא עצמו התרגז ממש ושלח אל ליאל מבט מאיים, "אתה קורא לי מזדיין בתחת? בן זונה!"
כאב הראש של ליאל התחזק והוא התחיל להבין שהוא מסתבך, מסתבך מידי. למה הוא הגיב להם לכתחילה? הוא צריך ללכת עכשיו לפני שהעניין ידרדר. אז ליאל הסתובב, מתחיל ללכת במהירות לכיוון הבית שלו, מקווה בכל ליבו שהם יניחו לו.
אך הבחור שקם והיה חם על ליאל לא נתן לו את האפשרות ללכת.
ליאל לא יכל לומר שהוא לא צפה זאת, אך גופו עדיין נתקף בהלה והפתעה כאשר יד גסה אחזה בכתפו ללא רשותו וסובבה את גופו.
ליאל הבין שהוא צריך להתחפף משם אם לא הוא בצרות.
"אני דיברתי אליך!" הערס אמר, שני חבריו קמו גם כן והתקרבו אליו, עומדים משני צידיו של חברם ועכשיו ליאל גם הבחין שהם גבוהים ורחבים ממנו.
ליאל הביט בשלושת הגברים המגודלים והתחיל לפחד באמת. הוא החל לחשוב על דרך פעולה טובה כדי לא להיקלע לקרב בו אין לו סיכוי ולא השיב לבחור, דבר אשר הרגיז אותו אף יותר.
"מדבר עברית? אני דיברתי אליך יא קוקסינל!" אותו הבחור שחצה את גבול הפכחות אמר ביריקה.
ליאל החל להתעשת. התחיל להבין את הסיטואציה ופלט מפיו- בידיעה שחלק נכבד מהאגו שלו נגרס כרגע- "ס-סליחה. סליחה. תנו לי ללכת-בבקשה." מילותיו של ליאל רעדו ופניו שבו להיות פני הילד המסכן והמפוחד שהוא במילא. והדברים הללו, לא הועילו כי אם נתנו לאותם שלושה ערסים תמריץ.
אחד מחבריו השתויים של הבחור אשר צעק על ליאל צחק ואמר, "אחי נראה לי הוא מתחרמן עליך, לא מצליח לדבר אפילו." הוא צחק, וצחוקו הדוחה הלחיץ את ליאל עוד יותר.
הבחור השלישי אחז גם הוא בצחוק מתגלגל ומגעיל כשאמר, "רוצה קצת זין? חסר'ך?" ואותו הבחור אחז בכתפיו של ליאל בחוזקה והפיל את ליאל על ברכיו. הוא משך בשיערות ראשו ודחף את פניו של ליאל על המכנסיים שלו מתחת לקו החגורה.
"אתה אוהב למצוץ הא? אתה אוהב את זה?" הבחור דיבר כשמקולו נוטפת תחושת הגועל, הוא משך בשערות ליאל חזק יותר ועשה תנועות דוחות ומטרידות עם פלג גופו התחתון.
הבחור עזב את ליאל, מפיל אותו לריצפה על ברכיו וכפות ידיו.
"בבקשה תתנו לי ללכת." ליאל התחנן, מנסה להתרומם מן הריצפה אך הבחור העיף את רגלו לאחור ובעט בגופו הצנום, מפיל אותו בשפל על המדרכה שוב.
"האמת שאף פעם לא קיבלתי מציצה מגבר." אחד הבחורים אמר בגסות.
השלושה החליפו מבטים בעיניים שיכורות והאחד שאמר את המשפט הרים את ליאל שוב, אוחז בו מהחולצה שלו ומנער אותו.
הוא קירב את פניו של ליאל אליו ואמר, "רוצה למצוץ לי? חתיכת מזדיין מקבל בתחת. רוצה לקבל ממני את מה שמגיע לך? הא?!"
וליאל לא יכל לסבול את זה שפניו כה קרובים לאותו בחור דוחה, והוא ממש לא חשב על ההשלכות כשהוא ירק היישר לתוך פניו של הבחור שאחז בו.
אותו הבחור העיף את ליאל על המדרכה, גורם לראשו להיחבט על הדרך המלוכלכת והמחוספסת במכה חזקה שהעכירה לרגע על ראייתו. הבחור ניגב את הרוק מפניו ושלח בעיטה חדה היישר לתוך חזו של ליאל, גורם לו לגנוח בכאב ולהתקפל על הריצפה, מנסה לנשום.
ליאל ניסה לקום עוד הפעם, אבל השלושה הפילו אותו חזרה על הריצפה ואחד מהם בעט בו שוב, פשוט בעט, לא מכוון לאן ופוגע ברגלו של ליאל.
הבחור שעליו ליאל ירק התכופף, ואחז בליאל מהחולצה, מושך אותו למעלה וקורע את החולצה שלו תוך כדי. הבחור אחז בו באחיזה נוקשה ולא מרחמת, צובט את עורו ללא רחמים ומתיח אגרוף אכזרי לצד פניו של ליאל.
ברגע שליאל נחת על הריצפה שוב הוא זוכה בשתי בעיטות נוספות, אחת היישר ללסת התחתונה והשנייה לצלעותיו. לליאל החל לרדת דם מהאף והפה והוא ניסה לירוק אותו על הריצפה, אך ברגע שרק הרים את ראשו, אחד הבחורים תפס אותו בשיער שוב והתיח את פניו בחוזקה היישר על המדרכה המחוספסת. פניו נפצעו קשות. אבל זה לא הספיק להם, הבחור הזה עשה זאת שוב, מתיח את פניו במדרכה ואז הופך אותו לשכב על גבו. אחד הבחורים דרך על כתפו והשני התיח בעיטה חדה היישר למפסעתו של ליאל. בשלב הזה ליאל כבר היה מחוסר הכרה כמעט. הוא עמד להיחנק מהדם של עצמו אם אחד הבחורים לא היה מרים אותו שוב, גורם לו לעמוד על ברכיו וידיו.
פיו של ליאל נפתח אוטומטית ומפיו יצא דם ורוק, הוא השתעל קצת והם עזבו אותו לכמה רגעים נוספים לפני שהבעיטות חזרו.
בשלב הזה, השלושה התיחו בליאל בעיטות בלי לשים לב לאן ולאיפה. לא שהיה להם משנה כל כך במילא.
ליאל ניסה להגן על פניו עם ידיו והצמיד את הידיים לפנים, אך המכות שספג הספיקו כדי לגרום לו לאבד את ההכרה.