השראה ; דוקטור סטריינג'
--- --- ---
אחוזת הסנקטום סנטורום שברחוב בליקר 177 איי מעולם לא הייתה מקום שקט להתגורר בו, אך עם זאת דווקא באותו יום הכל היה נראה כבשגרה. תושבי ניו יורק הממהרים עברו על פניה שוב ושוב מבלי להבין מה ומי נמצאים שם - כוחות גדולים יותר משהיו יכולים לדמיין.
דוקטור סטיבן סטריינג' - שהיה דוקטור אמיתי, ניורוכירורג בכיר, למען האמת, דבר מה חשוב שרוב האנשים נוהגים לשכוח - חזר באותה שעה מהקאמאר-טאג' בנפאל. בהיעדרותו, ביקש מוונג, מכשף רב עוצמה גם הוא, לשמור על האחוזה ועל האוצרות השמורים בה.
"וונג!" סטריינג' ירד במדרגות שהובילו לכניסה, קורא לו ומסיט את ראשו אנה ואנה. "היי, וונג!" הוא נאנח לאחר שלא קיבל תשובה. הו, חסר לו שהוא איבד את עצמו במוזיקה של ביונסה שוב.
סטריינג' לא היה צריך להכיר לבחור את הלהיטים שלה. עכשיו "סינגל ליידיס" לא יוצא לו מהראש.
מאחוריו, שער קוסמי נפתח לפתע. סטריינג' מיהר להסתובב ולגלות לתדהמתו שפורץ נכנס לביתו ללא הזמנה. הפורץ הזה, אמנם, היה רשאי לבוא בכל עת, אם כי אותו רגע לא היה ריאלי כלל."מה לעזאזל?" סטריינג' הסתכל ולא האמין.
"תקשיב לי," הפורץ, שהיה למעשה, סטריינג' עצמו, החל לדבר. הקול שלו היה נמוך ובעל נימה גאוותנית. לרגע, המכשף התעסק יותר בתהייה האם ככה הוא באמת נשמע מאשר מה קורה סביבו. הפורץ - כי עדיין נכנס לאחוזה ללא אישור - היה לבוש בחליפה הכחולה של סטריינג' ועטה את הגלימה המיסטית האדומה שלו. על צווארו נח בכבדות הקמע של אגאמוטו, ירוק ובוהק ומוצג לראווה, מעיד על הפעלתו. הכוח שלו היה אמיתי. אי אפשר היה לזייף אותו, את הכוח של הזמן.
"אתה אני מזמן אחר? זה אפשרי?" סטריינג' שאל.
"תקשיב, אין זמן, אני צריך שתזוז." סטריינג' השני הורה לו עם ידיו להתרחק.
"למה?" סטריינג' הראשון שאל.
"פשוט תעשה את זה. אני אתה, אין לי סיבה לרמות אותך."
"נשמע לגיטימי." סטריינג' השיב ושקל את בחירת מעשיו. עוד לפני שהחליט לפעול, חש בעוד תזוזה קוסמית באזור שגרמה לו למשוך את ראשו הצדה.
YOU ARE READING
אוסף פאנפיקים קצרים ועוד
Short Story" No subject is terrible if the story is true, if the prose is clean and honest, and if it affirms courage and grace under pressure. " - MIDNIGHT IN PARIS לקט של פאנפיקים, סיפורים קצרים וקטעים שאני כותבת בעקבות השראה (ואובססיה ליצירות נהדרות). בעבר...