השראה ; אתגר חודש דצמבר של תחרות כותב/ת החודש במשתמש TheRandoMalAwards בנושא "אהבה עצמית"
--- --- ---
אילו היצורים הירוקים היו יכולים לדבר, לא הייתם רוצים שיאמרו דבר.
היצורים הירוקים הם קטנים, פרוותיים ומגושמים בהתנהגות. יש להם עיניים צרות שמסתכלות על כל אחד ואחד, איתן הם בודקים כל דבר במבט מלטש שלא כדאי לשים לב אליו. לא כדאי ליצור קשר עין, כי היצורים הירוקים לא אוהבים את זה. היצורים הירוקים צנומים מאוד, אך בלתי אפשרי לשים לב לכך בגלל הפלומתיות הנפוחה שלהם. היא נותנת להם מראה עגלגל וקשוח שיכול להפיל יצורים אחרים.
אליהם אסור להתקרב, אל היצורים הירוקים. חלקם נראים מתוקים להפליא, וחלקם ינעצו בכך מבט מאשים. הם יראו את העולם שחור, ואתכם כיצור שבא להרע להם.
אבל זו לא אשמתם, אל תטעו. היצורים הירוקים עדיין קטנים, בעלי נפש זהירה ושבירה ביותר. הם חושבים רבות על הכל, וחייבים לבחון כל דבר לעומק, ואז לראות כיצד הם יוכלו להיות עוד. דבר לא מספק את היצורים הירוקים. הם תמיד ירצו יותר, גם אם יאמרו להם שלא כדאי. הם יחפשו המון, וכאשר לא ימצאו, ירצו לכעוס ולהתפרע. כשזה קורה, הם ייחבטו בכל דבר.
אבל זו לא אשמתם, אל תטעו. היצורים הירוקים עדיין לא פרחו. היצורים הירוקים מכונסים בעצמם, משווים את הצלחותיהם ליצורים אחרים, ואז דורשים להצליח יותר. כי הם אף פעם לא מסופקים. הם תמיד יבקרו את מה שנראה מושלם, ואז יודו שהם מושלמים, אף על פי שהם לא מאמינים בכך.
בעיני היצורים הירוקים, אלה עם העיניים הצרות, כולם צריכים לדעת שהם יותר ממה שהם נראים. הם צריכים להיות גדולים, וחזקים, בעלי עור ברזלי שאף אחד לא יוכל לפצח.
וזו לא אשמתם. היצורים הירוקים עדיין לא ראו הכל, עדיין לא יודעים מה שיצורים אחרים יודעים. היצורים הירוקים רואים את עצמם מעל, אבל בקטן-קטן, כמעט בלתי מורגשים. בעיניהם הצרות הם רואים את עצמם מרוסקים תחת ידיהם של היצורים האחרים, ואז מנסים להאשים אותם בכך. לפעמים הם באמת אשמים. ואז היצורים הירוקים כועסים. וכשהיצורים הירוקים כועסים, הם יימצאו בור ליפול אליו ולהתחבא. כי אסור שיראו אותם כך, פגועים, חלשים.
ולפעמים, כשהיצורים הירוקים מוצאים מסתור, יגיעו לפעמים יצורים אחרים. היצורים החביבים ביותר הם היצורים הורודים. אלה גדולים ומלאים, בעלי עיניים עגולות ושחורות עם ניצוץ נעים בעיניים. הם יאהבו לחייך, עם שיניים כמה שיותר חשופות.
היצורים הירוקים ירצו לסלק אותם, אבל היצורים הורודים יישארו.
היצורים הורודים היו פעם יצורים ירוקים - קטנים וחלשים כמוהם, אשמים ומאשימים. הם, היצורים הורודים, שינו את צבעם כאשר גדלו וחקרו, וניסו ובדקו הכל. ליבם של היצורים הורודים חזק וקשיח, ומלא צלקות. אבל אותם אי אפשר לראות.
בעיניהם של היצורים הירוקים, היצורים הורודים היו ורודים כל הזמן. אך היצורים הורודים יודעים שאף יצור לא נולד ורוד. הם נולדו לבנבנים ועדינים, ולקחו אליהם קצת צהוב וקצת כחול וקצת ירוק וקצת אדום, הרבה צבעים שונים. לפעמים הירוק מנצח, ואז הם הופכים ליצורים ירוקים. והיצורים הירוקים דווקא חזקים, כמעט כמו היצורים הורודים, ועליהם רק לדעת את זה בשביל לקבל אליהם את הצבע הורוד המרשים.
היצורים הורודים לא מצירים את עיניהם אל שאר היצורים, כי סיימו לעשות את זה. הם מסתכלים פנימה, גאים בעצמם ובגודלם ובמה שקיבלו על עצמם ובמה שהפכו. הם לא רואים שחור ולבן, יש אצלם גם גוונים שונים של אפור, שלפעמים מקבל אליו קצת צבעוניות מעניינת.
היצורים הורודים שבעו מלהסתכל על יצורים אחרים ולחשוב עד כמה גדולים יהיו. ברגע שראו את עצמם גדולים, הם גדלו וגדלו, עד שהתרוממו עד מעל ענפי העצים, לפעמים. והם שמחו, היצורים הורודים, כי פתאום ידעו שאין צורך להיות ירוק כל כך.
הרי כל יצור הוא יצור בפני עצמו, ולא משנה עד כמה גדול אתה, או עד כמה חזק, או עד כמה מוכשר - בתוך תוך יש קצת ורדרדות מסוימת שתמיד תקבל אותך כמו שאתה. ואם אתה מוכן להיות ורוד, אפילו רק בשביל עצמך, אף יצור ירוק, או כחול, או צהוב, או אדום, או שחור, או לבן, לא יוכל לקחת את זה ממך.
YOU ARE READING
אוסף פאנפיקים קצרים ועוד
Historia Corta" No subject is terrible if the story is true, if the prose is clean and honest, and if it affirms courage and grace under pressure. " - MIDNIGHT IN PARIS לקט של פאנפיקים, סיפורים קצרים וקטעים שאני כותבת בעקבות השראה (ואובססיה ליצירות נהדרות). בעבר...
