השניים – או השלושה, אם מחשיבים את החתול – הגיעו אל תחנת הרכבת וחיכו מול המסילה לרכבת שהיו צריכים לקחת. ניר נבהל ברגע שנכנסו לתחנה כי הבחין שהחתול נעלם. מאל הרגיע אותו ואמר שהוא בוודאי יחזור אליהם ממש בקרוב. זה רגיש כאילו אמר מילת קסם – כי החתול כבר חזר להתרפק על רגלו של ניר, מבלי שהבין מהיכן הגיע. הנער לקח צעד אחורה כי החתול הרגיש לו חברותי מדי.
"הוא בטח התחמק מהשומרים בכניסה. אני לא חושב שאפשר להכניס לכאן בעלי חיים משוטטים." מאל אמר תוך כדי שהתעסק בטלפון שלו. הוא הקיש נמרצות על המקלדת הקטנה והתעמק בניסוח שניסה לבנות.
"איזו מין חיית מחמד חושבת על זה בעצמה?" ניר הופתע שזו בכלל אפשרות הגיונית. אבל עם זאת, הוא כבר היה צריך להבין ששום דבר שהוא אמור לצפות מהחיה הזאת לא יכול להיות ברור מאליו. הוא היה חכם יותר ומבין יותר מכל חיה שאי פעם נתקל בה. זה כאילו שהיה אדם תחת כישוף הסוואה.
"חיית המחמד של טנא מור." מאל אמר, הרים את ראשו וחייך אל ניר. הוא גיחך והחזיר את הטלפון שלו לכיס מכנסיו האחורי, ואז סירק הצידה את קבוצת השיערות השחורה-אדומה שהסתירה את עיניו. "שום דבר בו לא בלתי צפוי."
"שום דבר לא בלתי צפוי?" ניר ניסה להבין אם קלט את מה שאמר בצורה נכונה. לפעמים מאל לא מצליח להתנסח כמו שצריך כשיש משהו אחר בראשו.
הוא בהה בלהקת ציפורים שעפה כמשולש מנוקד בשמיים בזמן שהרכבת הגיעה לרציף. מאל מיהר לרוץ לדלת וללחוץ על הכפתור שיפתח אותה. הוא אפילו לא העיר את ניר מהמחשבות שלו בשביל זה. ניר שם לב שלא עמד לידו רק לאחר שמאל נכנס פנימה, מפלס את דרכו בין האנשים שיצאו אל הרציף.
"היי!" הוא קרא ורץ לקראתו. החתול רץ אחריו.
רק לאחר שכל האנשים התפזרו לסידוריהם, ניר הצליח להשתחל פנימה. כאשר השליך מבטים מצד לצד, ראה שמאל כבר הספיק לחכות לו במושב פנוי שמצא.
ניר השפיל את כתפיו ובא להתיישב מולו. "אתה חייב להפסיק להיות פזיז לפעמים." הוא אמר ושילב את ידיו. החתול מיהר ללכת תחת רגליו ולהתיישב בצמוד לקיר הקרון. בינתיים, אנשים הלכו ובאו והתיישבו במקומות סביבם.
"תירגע." מאל אמר, בנינוחות יתרה מדי.
"מה קרה שאתה כל כך רגוע?" ניר שאל אותו.
"אני לא." מאל הודה. "אני פשוט שחקן מצוין."
"בסדר, שחקן מצוין," ניר הסתדר בישיבתו. "אחרי שנגיע לרוזנסול – מה אז?"
מאל הקפיץ את ראשו וכיוון את עיניו אל החתול שישב למרגלותיהם. "נעקוב אחריו. הוא יראה לנו לאן ללכת."
"הוא חתול." ניר אמר.
"חתול חכם. בוא לא נחזור לשיחות הספק אחרי שאתה התחננת שנעשה משהו בקשר אליו."
YOU ARE READING
התגלות הקסם (ספר 1)
Paranormalטנא הוא מכשף. הוא לא ממש עושה קסמים ואין לו מושג ירוק בלחשים, אבל הוא מסוגל להזיז חפצים מבלי לגעת בהם והאינטואיציה שלו תמיד ניצבת חדה. ככה היה מאז ומתמיד, לפחות עד כמה שהוא זוכר. כל השנים בהן הוא חי כבר התבלבלו לו אחת באחרת. הו, כן, הוא גם חי למעלה...
