-19-

442 15 5
                                    

5 שנים מאוחר יותר - נקודת מבט אמילי
"אמילי האם את לוקחת לאישה את אוולין? מבטיחה לכבד, להוקיר ולאהוב עד יומך האחרון?" הרב שאל אותי
"כן" עניתי וחייכתי לאהובתי שעמדה מולי
"אוולין, האם את לוקחת לאישה את אמילי? מביטחה לכבד? להוקיר ולאהוב עד יומל האחרון?" הרב שאל גם אותה
"ברור" היא ענתה וקרצה לי
"אז כעת, אני נרגש להכריז עליכן כאישה ואישה" הוא אמר
"אני יכולה כבר לנשק את הכלה שלי???" שאלתי אותו והוא הנהנן וחייך
הצמדנו את הראשים המצח שלי נושק למצחה של האחת שלי
ושתינו רק נזכרנו... בכל מה שעברנו עד שהגענו לרגע הזה....
איך שעיננו נפגשו לראשונה בספסל שעוד שהיא קיבצה נדבות....
וברגע הזה שירדתי במדרגות לאמא ובת' ולמטה חיכתה לי האהבה הכי גדולה שלי.. שבאותו זמן נראתה כמו הצרה הכי גדולה שלי
ובריבים שלנו.... בניסיון להדביק לה איזה גבר מיותר...
בבריחה שלה , בבריחה שלי.... ופה, בבית שלנו בפריז עם ז'אן
ואחרי שהעברנו בעיניים שלנו את כל הזכרונות האלו נישקתי אותה
נשיקה עדינה ויפה
"אני אוהבת אותך... אישתי" אוולין לחשה לי
"אני אוהבת אותך גם אישתי" לחשתי לה חזרה ועוד לפני שהספקתי להרים את הראש כבר כל החברים שלנו התנפלו עלינו
כל האנשים הכי חשובים לנו היו היום, החברים מהעבודה החדשה של אוולין בתור הייטקיסטית
העמיתים שלי לעבודה בבית קפה
ז'אן, קרול ובן היו... הכל היה יפה וטוב חוץ מדבר אחד....
אמא שלי לא ליידי, מייקי לא ליידי , בת' ואיימי.... ביום הכי חשוב שלי.... הם לא פה..
אבל זה לטובתם.. במשך חמש שנים אני רק נזכרת בהם ואומרת לעצמי שזה לטובתם זה כי אני אוהבת אותם....
הערב נגמר... אחרי ששתינו, רקדנו, שרנו ועשינו את מה שאנחנו הכי טובות בו, צחקנו בלי בסוף
ז'אן נתן לנו טרמפ לבית שלנו
כמובן שכבר אנחנו לא גרות איתו אלא בבית ענקי, שאני מההתחלה חשבתי שהוא גדול מדי אבל אוולין התעקשה שבגלל שהיא יכולה להעניק לי כמעט כמו מה שאני הענקתי לה... ככה היא אומרת, למרות שאני אמרתי לה שכל עוד היא מתעוררת ליידי בבוקר ונרדמת ליידי בלילה זה כבר מספיק לי
הגענו לאחוזה שלנו, ז'אן נפרד מאיתנו ונסע
התקרבתי לנשק אותה והיא עצרה אותי
"זה היום... היום אני אתן לך את כל כולי" היא לחשה לי והרמתי אותה עלי
סוף סוף אחרי 6 שנים ביחד (שנה שהכרנו ו5 בפריז) זה ייקרה
.... וזה קרה....
"היה שווה לחכות לזה" היא אמרה לי והסתובבתי אלייה
"אם הייתי יודעת שככה זה הייתי עושה את זה איתך ביום הראשון שנפגשנו" אמרתי לה וצחקנו
"כן? על הספסל בפארק?" היא אמרה והנהנתי וצחקתי
"אני אוהבת אותך קאי..." אמילי אמרה והזדעזעתי
"מה?" שאלתי אותה מתיישבת
"יואו סליחה אוולין סליחה... זה נפלט לי" היא אמרה לי ותכלס היא צודקת...
"אני מצטערת שהיית צריכה לעבור את כל זה בגללי" אמרתי לה נשכבת חזרה ליידה
"מה את סתומה? הייתי עוברת את זה גם עוד מיליון פעם כל עוד זה איתך" היא אמרה ונישקתי אותה
"אמילי... אני רוצה ילדים את יודעת?" אמרתי לה והיא הייתה בשוק
"מה? הרגע התחתנו..." היא אמרה
"ברור ברור שלא היום ומחר... אבל במשרד שלי, שהעובדים מביאים את הילד או הילדה שלהם לעבודה אני מסתכלת ומתה מקנאה!! אני כלכך רוצה גם" אמרתי לה והיא חיבקה אותי
"אז בקרוב נדבר על זה אוקיי? ומצידי שיהיו פה איתנו במיטה הזאת 100000 ילדים העיקר שאת גם תהיי פה " היא אמרה לי ונישקתי אותה
ונרדמנו מחובקות
אישה עם אישה... כלה עם כלה... אהובה עם אהובה ....
אהבה - זה מה שהיה באוויר

♥️♥️♥️♥️♥️
אהובים שלי רציתי לשאול אותכם משהו
א - אתם נהנים מהסיפור? אוהבים?
ב - מה באלכם, להשאיר גיפים או לא?

❤DARK LOVE - אהבה אפלה🖤Where stories live. Discover now