פרק 30 - פרק אחרון לעונה

402 11 27
                                    

נקודת מבט קאי
עברה כבר שנה שאנחנו בארץ
יובלי בת 3 וחצי ורפאלי בן 5
הם באמת כלכך מושלמים
מייקי כל היום איתם באמת כל היוםם
אני בחברה שלי רוב היום אז יוצא שאני רואה אותם בבוקר ובערב ולא יותר מזה כמעט
מייגן עובדת כרואת חשבון אבל מהבית אז זה יוצא שהיא בבית רוב הזמן
וגם אמנדה באה הרבה אז ככה שתמיד יש אנשים סביבם וכיף
השעה הייתה 6 בבוקר והשעון שלי צלצל, קמתי בשקט ויצאתי לרוץ
הבנתי בזמן האחרון שריצה בבוקר זה מצוין לגוף וגם לנפש אז אימצתי את זה
סיימתי לרוץ וחזרתי הביתה
התקלחתי זריז והכנתי את התיקים של הילדים לגנים
"רפאלי בובי קום" הערתי אותו בשקט
"עוד קצת אמא.." הוא אמר לי והתכסה שוב
"סופרמן צריך לקום" אמרתי שוב
"נו אמא, בואי תישני איתי זה כיף" הוא אמר וצחקתי
שכבתי לידו קצת הוא ישן בחיקי ואני מסתכלת עליו, על כמה שהוא גדל בשנה וחצי איתנו
כמה שהוא ילד טוב, ועם זאת גם שובב
הסתכלתי בשעון שלי וראיתי שכבר 7 וחצי
"רפאל צריך לקום אהבת חיי" אמרתי לו והפעם הוא קם והלך לצחצח שיניים
"יובלי קומי מאמי" אמרתי ליובל והרמתי אותה אליי
מה שאני אוהבת אצל יובל שבבקרים היא כמו גומי, נמרחת עלייך וזה כלכך חמוד
"בוקר טוב" אמרתי לה והיא הביאה לי נשיקה
לקחתי אוחה לצחצח שיניים והלבשתי אותה
"מייגן אני חייבת לזוז, הילדים מאורגנים והתיקים שלהם מוכנים, את לוקחת אותם או שאני אגיד למורגן שייקח אותם?" שאלתי את מייגן שבדיוק קמה
"אני אקח אותם, את כבר הולכת?" היא אמרה ושאלה
"כן אני חייבת לזוז יש לי פגישה" אמרתי והלכתי
"ביי אהובים שלי, עוד רגע אמא תבוא למטה לקחת אותכם לגנים טוב יפים?" אמרתי להם שהם ישבו מול הטלוויזיה, נישקתי את שניהם והם אותי
"אמא יום טוב בעבודה" רפאל אמר לי וקרא לי רגע אליו
"מה חיימשלי?" שאלתי והוא סימן לי להתקרב עוד
"שמתי לך הפתעה בתיק" הוא אמר
"אני אראה אותה במשרד חיימשלי" אמרתי נישקתי אותו שוב והלכתי
הגעתי לבניין של החברה שלי , אמרתי בוקר טוב לאיזבל המזכירה ונכנסתי למשרד שלי
הייתי בטוחה שיהיה לי עוד כמה דקות להתארגן לפני הפגישה אבל לא... היא כבר חיכתה לי בפנים
" בוקר טוב" היא אמרה ונעמדה ליד הכיסא
"היי, בוקר טוב" עניתי ולחצתי לה את היד
היא הייתה מהממת... מאז שאני עם מייגן לא חשבתי ככה על מישהי ביופי.. אבל בה.. יש משהו אחר
"למה את בלחץ?" היא שאלה והתיישבה
"לא לחץ חחחח חשבתי שיהיה לי כמה דקות להתאפס על עצמי ואז נתחיל" אמרתי לה
"אה ואי סליחה, רוצה שאני אמתין בחוץ?"
"לא הכל טוב בואי נתחיל, אז קודם כל נעים מאוד אני קאי, הבעלים של חברת "סקיי".. את פה לשותפות בפרויקט החדש נכון?"
"נכון לגמרי, אז ככה, אני סאם, אני עובדת בהייטק כבר כמה שנים, יש לי את החברה שלי בסן דייגו, היא נקראת "סיי" מכירה?"
"בטח, החברה שהמציאה את סירי לא?"
"בדיוק! בגלל זה אנחנו נקראים סיי, (להגיד) וראיתי שאת מתחילה פרויקט חדש שיכול להתאים גם לחברה שלי אז חשבתי למה לא לשלב?"
"כן, זה יכול להתאים, הפרויקט הוא בעצם לבנות ולעצב רובוט שעוזר לך בהכל, אתה רק צריך להגיד לו מה לעשות והוא עושה, לבשל, לנקות, וכל אלו אבל יש לו קאצ' "
"תני לי לנחש, רובוט כזה כבר יש, את רוצה ליצור רובוט שגם יידבר איתך, הבנאדם יוכל לספר לו הכל והוא יקשיב וייתן מענה לפי דעתו, כי בני אדם הם לא אובייקטיבים אף פעם"
"בדיוקקק הבנת אותי"
אמרתי לה וחייכתי והיא גם חייכה אליי חזרה
"אז אני מוכנה לחתום על חוזה כבר עכשיו, החסרה שלי תשמח לשתף איתך פעולה"
הנהנתי ובאתי להוציא את החוזה מהתיק ויצא לי גם ציור שבו מצויר לב גדול עם ילד ואמא
על הילד כתוב רפאל ועל האמא כתוב אמא קאי
וכתוב למטה I love you
התרגשתי מהציור שהוא הכין לי ולרגע חשבתי ושקעתי במחשבות על זה שאני חייבת להשלים עם מה שעובר עליי עם מייגן כדי שחלילה הוא ויובל לא ייפגעו, חשבתי כלכך הרבה כי כשסאם פנתה אליי נבהלתי
"הכל טוב?" היא שאלה
"כן סליחה ממש, חשבתי פשוט"
"כן מכירה את זה ששוקעים, מי צייר את זה? הבן שלך?"
היא אמרה והצביעה על הציור
"כן"
"אה.. את נשואה?" היא אמרה ושמעתי בקול של התאכזבות קלה
"כן כבר שנתיים"
"מדהים"
"אז קחי זה החוזה, תחתמי לי פה ופה ופה" אמרתי לה וסאם חתמה
באתי ללחוץ לה את היד אבל היא התקרבה לחיבוק אז זרמתי איתה
החיבוק לא היה רגיל אני חייבת לציין, הוא היה יותר ארוך מהרגיל ולא כמו חיבוקים של אנשים שחתמו על חוזה לפני דקה
"אוי סליחה.. יש לך פשוט חיבוק דוב כזה" היא אמרה וגיחחה
"חיבוק דוב?" שאלתי לא מבינה
"בגלל שאת גבוהה ממני אז חיבוק דוב כזה, לא משנה" היא אמרה
"אז שבוע הבא תעברו לפה הנציגים מהחברה שלך?" שאלתי חזרה לעניין
"כן, איפה המשרד שלי יהיה?" היא שאלה ויצאתי מחוץ למשרד והסברתי לה
"בבניין יש 10 קומות, 2 הקומות הראשונות הן ארכיונים
3 הקומות שאחריהן זה עובדים שלי של הדברים המשרדיים, טפסים, מענה קולי וזה
קומה אחרי זה זאת קומת אוכל, קפיטריה וזה
ה3 אחרי זה הקומה של הייצור והעיצוב שם כל הנציגים של הפרויקט יישבו
והקומה פה היא הקומה שלי, יש פה את המשרד של מורגן העוזר שלי, חדר ילדים לילדים שלי שבאים לפה
חדר שינה לרוגע
את המשרד שלי וזהו" אמרתי לה
"אז איפה אני יושבת?" היא שאלה
"לא חשבתי על זה... הרי מגיע לך לשבת פה בקומה הזאת" אמרתי
"אני יכולה אצלך במשרד לשבת, ראיתי שיש שם ספה ושולחן אני אשב שם" היא אמרה
"מצוין" אמרתי
"אז שבוע הבא נגיע" היא אמרה והלכה

❤DARK LOVE - אהבה אפלה🖤Where stories live. Discover now