פרק 5+6:

219 16 7
                                    

סופסוף^~^
כפיצוי על זה שלא העליתי הרבה זמן עשיתי פרק כפול<3

אז... מוקדש באהבה לכולםם ובמיוחד למיתמית שלי <3

אני אישית לאממש אהבתי את הפרק, אבל מקווה שהדעה שלכם שונה משלי..

XOXO

נועה:)

~~~~~~

"חשבתי שאתה עוזר רק לעצמך" אמרתי בשעמום.

"אני חייב לעזור לך, זה אחד מהתנאים של אפולו" הוא ענה בראש מורכן.

'מאוד חכם להסתיר ממני כזה דבר' חשבתי בגיחוך וגילגלתי עיניים.

"אפולו לא בצד שלי, אין שום סיבה שהוא ידאג לי" עניתי.

אפולו דואג לי? טוב, זה מוזר.

"אפולו דואג לך באמת, הוא רוצה שאני אעזור לך והוא הפטרון שלי אז אני חייב לעזור לך" הוא השפיל מבט ונשף בזעף, "גם אני לא ממש מרוצה מזה אבל אני סומך על אפולו"

"ואני סומכת על ארטמיס שמנסה להגן עלי, והיא ממש לא סומכת על אפולו" כיווצתי את הגבות שלי.

"מה את בכלל יודעת על ארטמיס?" הוא שאל בכעס, יכולתי ממש להרגיש את הכעס שלו והחלטתי לנסות להרגיע אותו קצת.

לוציפר ישבה בצד ודיברה עם טום בחיוך, סוף סוף היא מצאה יצור דומה לה, היא בטח מאושרת.

"אני יודעת שהיא אמא שלי!" צעקתי, "והיא דואגת לי"

"ארטמיס לא אמא שלך, היא אלה בתולה" הוא גלגל עיניים.

"היא יותר אמא שלי מאפרודיטה וזה מספיק" שילבתי ידיים בביטחון.

"מה ש'תגידי" הוא נשף, "ארטמיס שיקרה לך"

"אתה בכלל לא מכיר אותה! איך אתה מעז להגיד שהיא שיקרה?! ועוד דווקא לי?" סיננתי בזעם, אבל יכולתי להרגיש את הביטחון שלו וזה אומר שהוא דובר אמת, או ממש בטוח שזו האמת.

'הוא רוצה לסכסך ביני לבין ארטמיס, זאת המטרה שלו!' הבנתי.

"אני באמת ממש חייבת ללכת" קמתי משם וגררתי את לוציפר אחרי.

"קופידון, חכי!" הוא צעק כשרצתי משם.

כן בטח, כאילו שאני אאמין לו ולא לארטמיס.

*****

"איך היה הדייט?" אתנה שאלה בחיוך ילדותי.

"שום דייט, הוא מנסה לסכסך ביני לבין ארטמיס, אבל אני חושבת שמישהו מצא חן בעיני לוצי" הסברתי בחיוך והתיישבתי על המיטה ביניהן.

"אוו... מי בר המזל?" אתנה חייכה.

"טום, הוא אדם חתול" עניתי כשהציפורניים של לוציפר ננעצו לי בזרוע ודם אלמוות יפהפה נטף מהפצעים.

cupid's arrow/ חץ של קופידוןWhere stories live. Discover now