cupid's arrow/ חץ של קופידון

פרולוג: ורוד-שחור

ארטמיס הסתובבה בחוסר שקט בחדרה המסודר וניסתה לחשוב על מתנה ראויה ליום ההולדת החמישי של קופידון.

'הכוחות שלה מתחזקים, הגיע הזמן להכין לה נשק' היא חשבה.

"דוד אפולו!" ארטמיס שמעה את קופידון ואתנה קוראות בשמחה, "איפה ארטמיס?"

"היא תבוא עוד מעט" אפולו הבטיח ונעמד מאחוריה.

"אפולו..." היא פנתה בשקט לאחיה, "אני צריכה קשת"

"ולמה את מבקשת דווקא ממני?" הוא שאל בפליאה.

"אתה יודע למה, אני צריכה קשת מאוד מיוחדת ומסוימת" היא הסבירה בחשש. "מתנה לקופידון"

ברגע שארטמיס הזכירה את קופידון מבטו התרכך מעט.

"בסדר... אני מסכים" הוא אמר. "אני אצור קשת מיוחדת לקופידון".

ארטמיס יכלה להרגיש איך אפולו מתרכז במחשבות על קופידון וחלקי זכרונות צפו מתודעתו, היא הרגישה צבעים ורגשות מתערבלים ומסתחררים מסביבה עד שפקחה את עיניה ולמולה ניצבו שתי קשתות.

אחת ורודה ואחת שחורה.

"למה שתיים? ביקשתי רק אחת!" היא אמרה בבהלה.

"לקופידון יש המון כוח, את יודעת שכשנוצר נשק מאוד חזק בעל משמעות אחת, נוצר גם אחד הפוך כדי לשמור על האיזון" אפולו הסביר.

"ואיזה קשת תהיה של קופידון?" היא שאלה.

"תני לה לבחור" אפולו ענה, "ואת השניה תשאירי לי"

ארטמיס הנהנה בהסכמה ולקחה את שתי הקשתות...