ג'ון החל לרוץ בעקבות המונית, כאילו שכח משאר החבורה. הוא רץ בצעדים קטנים אך מאוד מהירים, כך שאם הייתם מביטים מהצד קרוב לוודאי שהייתם צוחקים.
מהר מאוד ג'ון צמצם את הפער מהמונית, למרחק של נגיעה מהמונית. "הינה זה בא" אמר ג'ון ודפק על חלקה האחורי של המונית.
"תמשיך לנסוע" אמר שרלוק לנהג, באדישות כמעט מוחלטת, המפקד הביט בו במבט מזועזע אך שרלוק בחר להתעלם מזה.
ג'ון נעצר באמצע הכביש, המום ומבולבל. ברגע שג'ון ניגש אל המדרכה, הגיעה מכונית במהירות מטורפת ופגעה בג'ון, "טרררררראק! סמאאאאשש! בווווווםםם!"
הנהג יצא מבוהל מהמכונית כדי לבדוק את מצבו של ג'ון, אישתו אחריו, וילדיו מציצים מהחלון. "מה קרה לאיש הזר?" שאלו הילדים, "כלום, כלום" אמרה האמא ולחשה לבעלה "יקירי, תזמין אמבולנס, תראה אותו, כולו בדם, אפשר לראות את העצמות השבורות שלו יוצאות מהיד", האיש בדק את ידו של ג'ון במטרה לעמת את דברי אשתו והזדעזע כשראה שאישתו דוברת אמת.
"ארמון בקינגהאם" אמר האדון לאחר שצלצל לבית החולים, מסביר לפרמדיקים על המקרה: "פגעתי בו במכונית, נדמה שרב העצמות שלו שבורות"
"נשלח במיידי עזרה" אמרו וניתקו. הגבר ואישתו עמדו מעל ג'ון וקיוו שהנזק לא גדול כפי שהוא נראה, והסבירו לילדם שהכל יהיה בסדר.
האמבולנס הגיע והם לקחו איתם את ג'ון, אספו את פרטי הקשר של הפוגעים ונסעו לבית החולים.
באותו הזמן שרלוק נכנס לבניין הממשלתי יחד עם המפקד, הוא נכנס בצעדים רחבים ומהירים אל חדר מנהל רשת בתי הסוהר הבריטית מבלי לדפוק ואמר: "תא 716, כלא בריטניה", שרלוק הספיק לתחקר את המפקד כבר במונית, והיו לו מספיק פרטים בשביל לנהל עם המנהל שיחה על התכנית כאילו שהוא עצמו חלק מהחבורה.
-סוף סוף הגענו לכאן, סוף סוף תשובות- חשב לעצמו שרלוק, ובאותו הרגע צלצל הטלפון שלו.
"שרלוק הולמס" אמר, קולם של הפרמדיקים נשמע מהטלפון: "אתה איש הקשר שג'ון ווטסון החליט להשאיר במקרה חירום, לעבור לאיש הקשר השני או ש-" שרלוק קטע אותם באמרה: "מה קרה?" "מכונית פגעה בו" אמרו בקול מודאג, "איפה הוא עכשיו?" שאל, יוצא מחדר המנהל, משאיר את הנמצאים בחדר המומים, "בבית החולים סנט מרי" ענו.
שרלוק שתק לרגע, המום ממה שקרה לחברו "אני בדרך" אמר וסגר את הטלפון, יוצא מהבניין.
שרלוק נכנס למונית, חושש ממה שקרה לג'ון.
-אני איש הקשר שלו למקרי חירום- חשב לעצמו, ליבו מתחמם אך גם דואג היות העובדה שיכול להיות שג'ון לא ישרוד.