לא לעשות לי בלאגן בלב בבקשה
הרגע סדרתי.
-שקר1ביום
~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•
התעוררתי למשמע הצלצול של הבית ספר, כל פעם מחדש חוזרת מאוחר הביתה מהעבודה קמה בשבע לבית הספר ונרדמת בשיעור. כל הכיתה כבר התחילה לצאת ארזתי את הדברים שלי וחיכיתי מחוץ לכיתה יא6 לחברה שלי שכרגיל תמיד יוצאת אחרונה. אחרי מספר דקות השיער הבלונדיני של מאי קרץ לי בעין וישר רצתי אלייה. הבאתי לה חיבוק ויצאנו לכיוון הבית. אני ומאי פעם היינו האויבות הכי גדולות והיינו תמיד רבות, ושיצא לנו להכיר באמת החיבור היה מידי ולא ניתן להפרדה.
אנחנו שכנות אז כך שלרוב אנחנו הולכות וחוזרות ביחד, כל הדרך לבית כרגיל שירים צרחות ריקודים צחוקים פשוט שתי משוגעות.
הגענו לבניין אחרי 10 דקות של הליכה מבית הספר לבית, היא גרה קומה 2 ואני 12.
״ביי מאי״ אמרתי לה שהגענו לקומה 2
״ביי שי-לי״ היא החזירה והלכה
הסתובבתי למראה וכרגיל אותן פנים רזות אותה ילדה בגובה 1.60 רזונת. תמיד אומרים לי שיש לי גוף יפה אבל לא מספיק מפותח מה שמעורר לי מעט את הביטחון, לרוב מחמיאים לי על השיער החום הטבעי הארוך והחלק שתמיד מסודר היטב והעיניים הזהובות.
אני מגיעה לבית והשעה 14:30 ואני קצת מתבאסת שאין לי זמן אפילו לנוח כי בשעה 16:30 אני כבר יוצאת לעבודה בפיצריה למרות שאני מתחילה ב17:00. אני מאוד אוהבת את הדרך לעבודה לשים שירים באוזניות על רמקול שיכול לפוצץ את האוזניים ולרוץ ולנקות את הראש.
אני נכנסת לבית וישר הולכת לבדוק מה שלום אבא שלי. אבא שלי חולה סרטן ולכן הוא לא עובד ואני ואימי מפרנסות את הבית. אני בת יחידה עדיין לא החלטתי אם אני אוהבת את זה או שונאת, לפעמים חסרה לי ההרגשה שיש לך עוד מישהו/י מלבד ההורים ולפעמים השקט שתמיד שורר בבית פשוט נותן לי נחת לעומת כל חיי הרועשים. אני אוהבת לצאת למסיבות לבלות עד השעות המאוחרות של הלילה במילה אחת - להשתחרר ואז לחזור לבית לשקט שלי. אני נכנסת בשקט לחדר ההורים ורואה את אבי ישן אני מתיישבת לידו במיטה מביאה לו נשיקה וסוגרת אחרי את הדלת כדי שימשיך לישון בלי הפרעות. אני מאוד קרובה להורים ובעיקר לאבא. המחלה שלו באה בהפתעה והנחיתה עליי כזאת ״סטירה״ שאי אפשר לעכל, מאז מאוד קשה בבית צריך יותר לעבוד וכמובן לראות אותו כל היום סובל פשוט שובר לי את הלב.
אני נכנסת להתקלח בזריזות ומתחילה להתארגן לעבודה החלטתי לשים טייץ שחור של החברה Nike עם חולצת העבודה השחורה עם הכיתוב ״לה-פיצה״ וסניקרס לבנות של נייק.
הלכתי למראה סירקתי את שערי לקוקו גבוה
מרחתי מסקרה שמתי גלוס שקוף כמו שאני אוהבת מראה טבעי ולא מתאמץ. לקחתי תיק גב קטן והכנסתי לתוכו מפתחות ומטען (שכמובן אני לא זזה בלעדיו) הרכבתי את האוזניות שמתי לי שירים ויצאתי לרוץ.
כרגיל בדיוק בשעה 17:00 הגעתי לעבודה בירכתי לשלום את חיים מנהל המקום הוא נתן לי מספר הוראות שצריך לעשות לפני שיתחילו להגיע לקוחות. ואז כרגיל באיחור של חצי שעה מגיע השליח הסופר חתיךךךךךךך אוראל כהן.
פשוט אי אפשר להתעלם מהדבר הזה כל סניטמטר מתוך ה1.80 שלו פשוט מושלם! השיער החום שלו כרגיל מפוזר עם הלוק של ״לא אכפת לי זרקתי על עצמי משהו ובאתי״
״כדור הארץ לשי-לי״ הוא אומר בגלל שלא הורדתי ממנו את המבט מהרגע שנכנס, הסמקתי כמו ילדה בת 7 והבאתי לו חיבוק לשלום.
אוי אלוהים למה אני כזאת שקופה חשבתי לעצמי
זה כל כך ברור שאני דלוקה עליו, אבל חייב להתחבר למציאות הוא בן 24 ואני 17 והוא בכלל לא נירא בעניין.
המשמרת עברה דיי מהר ובשעה 23:30 כבר סגרנו את המקום, הרכבתי את האוזניות והתחלתי לרוץ לכיוון הבית עד שאופנוע מחברת BMW עצר מולי וצפר לי.
הסתכלתי לעברו וישר זיהיתי את אוראל והתקדמתי אליו
״ילדות לא צריכות ללכת לבד בשעות כאלה לבית״
הוא אמר לי וכרגיל הזכיר לי שאני קטנה ממנו בהרבה כמו שנהג לעשות תמיד.
״סליחה אדון מבוגר אבל לא זכור לי שאתה אבא שלי״ החזרתי לו בקול עצבני.
״אני באמת יכול להיות אבא שלך״ הוא אמר והתחיל לצחוק. אחרי דקה שהבין שזה ממש לא הצחיק אותי הוא הפסיק לצחוק הושיט לי יד ואמר
״בואי תעלי אני אקח אותך״.
כרגיל הסמקתי כמו איזה מפגרת והוא ממש נהנה מזה לראות את התגובות שלי כלפיו.
תפסתי את ידו וישר הרגשתי את הזרם המוכר שעובר בי רק מנגיעה הכי קטנה שלו, ועליתי לאופנוע מאחוריו
״תפסי חזק״ הוא אמר בזמן שהוא התחיל לטוס על הכביש כמו מטורף.
חיבקתי אותו מאחורה חזק בזמן שהרוח כמעט והעיפה אותי כמו נוצה ופרעה לי את כל השיער.
הוא נעצר ברמזור האדום לפני הפניה לבניין שלי
ואמר ״את ממהרת או שבא לך סיבוב?״.
״מה שבא לך״ החזרתי.
האור התחלף לירוק והוא פנה לכיוון הנגדי מהבניין שלי, זה הרגיש כמו חלום אני ואוראל על האופנוע החלומי שלו כל כך קרובים.
לאחר חצי שעה של סיבובים בכל העיר הוא לקח אותי לבית, כשהגענו לבניין הוא עזר לי לקום מהאופנוע וכמו בכל פעם שנגע בי אותו הזרם כל פעם מחדש. ״לכי לישון מחר יש לך בית ספר״ הוא אמר והתבדח עליי. סימנתי לו אצבע שלישית והסתובבתי לכיוון הבניין, פתאום הוא תפס לי את היד סובב אותי אליו במהירות שעפתי ישר אליו, היינו כל כך קרובים שהוא יכל לשמוע איך הלב שלי דופק כמו משוגע. ״בלי להגיד ביי ?״ הוא אמר
הרמתי את ראשי כדי להסתכל עליו כולי קטנה והוא כזה גבוה ומפותח, נתקעתי עם המבט עליו ולא ידעתי מה לעשות אז פשוט עמדתי בלי לזוז.
הוא כופף את ראשו כך שאם הייתי זזה ממש טיפה השפתיים שלנו היו נפגשות, ואז בשניה האחרונה כאילו חשב על משהו הוא הזיז את הראש הצידה נשק לי ללחי עלה על האופנוע ונסע בטיל כאילו לא היה מעולם. עמדתי במקום מספר דקות מבלי לזוז ובקושי לנשום. מה זה היה עכשיו לעזעאל???? חשבתי לעצמי. הושטתי את היד ללחי שלפני שניה השפתיים של אוראל היו שם. החלטתי לא לקחת את זה מעבר למה שזה - הוא עובד איתי הוא הקפיץ אותי לבית והביא לי נשיקה בלחי בקטע ידידותי ולא מעבר. הסתובבתי ונכנסתי לבניין, והמעלית
הסתכלתי על המראה כל השיער שלי האסוף התפזר לו לכל מקום כאילו העבירו עליו חשמל סטטי והפנים או פאק כמה שאני סמוקה.
נכנסתי לבית בשקט השעה הייתה כבר מאוחרת ולא רציתי להעיר את הוריי. נכנסתי ישר לחדר שלי זרקתי את הפלאפון על המיטה, הוצאתי לי פיגמה קצרה מהארון החלפתי בגדים, סירקתי את שערי ועשיתי צמה כדי שמחר אקום ויהיה לי שיער גלי.
הפלאפון התריע על התראה מהאינסטגרם כיביתי את האור עליתי למיטה הדלקתי את הפלאפון והיה כתוב:".orel_cohen started following you "
YOU ARE READING
Little girl and big man
Romanceשוב אני שוב אתה שוב חיבוק שוב דמעה שוב מילים גדולות ושוב חודש של שתיקה -שקר1ביום ~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~ שי-לי ילדה מיוחדת ומאוד בוגרת לגילה הצעיר (17) באמצע שנת לימודיה לכיתה י׳א מבינה כי חייה השתנו ולא יהיו י...
