סולאנג'לו- סיפור שונה

פרק שביעי

'וויל'

 ניקו ואני הלכנו לארוחת ערב, ובזמן שהלכנו ראינו את פרסי ואנבת' יוצאים מהביתן של פוסידון וכשהם ראו אותנו בזווית עינם הם ישר רצו אלינו ופרסי ישר חיבק את ניקו ואנבת' שאלה אותי " איך אתם?" ואני עניתי לה"הכל טוב, את יודעת אין משהו מיוחד" והיא החזירה לי" אני ופרסי חשבנו שכדאי שנעשה איחוד קטן בין כל השבעה לפיקניק, מה אתה אומר?" "יפה שפרסי הצליח לחשוב על זה אבל לתשובתך אין לי בעיה רק תגידי לי מתי לשריין תאריך" והיא ענתה" אחלה, אני ממש שמחה שגם אתה תבוא כי לא יצא לנו להכיר ממש" ועניתי" בכיף" ואז כשפרסי וניקו סיימו לדבר ניקו ישר בא אליי נישק אותי בשפתיים קלות החזיק לי את היד ואמר"אל תתרגל סולאס, אבל אני אוהב אותך" וברגע הזה חיבקתי אותו צמוד ולחשתי לו לאוזן" אני אוהב אותך" ואז הלכנו לארוחת ערב. בדרך ראינו גם את ריינה ואת החברה שלה מאיה וגם פגשנו את ג'ייסון ופייפר אז כולנו 

הלכנו ביחד לארוחת ערב ששם פגשנו גם את פרנק והייזל והתיישבנו לאכול.
כולנו ישבנו באותו שולחן אז כולנו דיברנו עם עם כולם וניקו שלרוב שותק הפעם דיבר והרבה. ופתאום כל מי שהיה בעולם הפסיק את כל מה שהוא עשה אפילו מר.ד וגם גירון הפסיק את מה שהוא עשה ואז וויל קם וצידהו מהקהל הביא לו גיטרה ובשלב הזה ניקו ידע  שהוא יהיה מובך. ו- וויל התחיל לשיר לניקו "היום יום הולדת, היום יום הולדת לניקו" ואז המשיך ושר"לניקו, היום הוא החודש השלישי שלנו ביחד וגם היום הולדת שלך לכן החלטתי לארגן איזה שיר קטן" וכשהוא סיים את השיר הוא הלך לניקו שבכה ממש קצת מהשיר  וצירפת את ניקו בפני כולם כולם וניקו לא ידע מה לעשות עם עצמו אבל כשוויל נישק אותו הוא לא שם על כלום להמשיך לנשק אותו וכולם חגגו עד סוף הערב