סולאנג'לו- סיפור שונה

פרק 15

'סם'

שאלתי את שחר אם הוא רוצה לברוח איתי, הוא חשב קצת וענה לי שהוא רוצה לברוח איתי.

באותו רגע אני ממש שמחתי שהוא הסכים אז בלי לשים לב מתוך שמחה אני חיבקתי אותו ומשום מה הוא נראה כמתפלא ממש ואני לא הבנתי למה אז שאלתי אותו"מה קרה" ואז הוא ענה לי "איך זה שהשתחררת מהאזיקים פתאום?" ואז אמרתי לו" אה, לא סיפרתי לך שכבר הספקתי לפרוץ את האזיקים, אופסי"

שחר חייך, פתאום הוא הרצין ואמר" האחים שלי צריכים להגיע עוד 5 דקות, הגיע הזמן ללכת!"

אני ניסיתי לקום אבל היה לי קצת קשה כי בכל זאת אני ישבתי על הכיסא יומיים וחצי אבל שחר ראה את זה והוא פשוט הרים אותי כמו כלה והמשיך ללכת.

כמובן שאני הסמקתי כמו שלא הסמקתי בחיים.

שחר שאל אותי לאיפה אנחנו מתכוונים ללכת ואני שאלתי אותו אם הוא מכיר את המקום ששמו הוא אגרוף זאוס והוא ענה לי שהוא מכיר.

לרגע אני חשבתי על שחר ועל איזה אל ילד את הילד המושלם הזה, אני חושב שאפולו אבל אני לא באמת יודע.

כנראה ששחר לא יודע את הדרך לאגרוף זאוס אז אני הדרכתי אותו כל הדרך עד שהגענו.

כשהגענו לאגרוף זאוס הוא נעצר לרגע ואמר לי" המקום הזה הוא המקום שבו ראיתי את אבי בפעם האחרונה! ואני מניח שאתה שואל את עצמך מי אבי אז אבי הוא אפולו אבל אני מניח שניחשת את זה, אתה יודע הבנים של אפולו לרוב בלונדיניים עם עיניים כחולות כלומר חתיכים כמוני" וכשהוא ראה אותי מסמיק אז הוא צחק ואמר לי להירגע קצת.

כשהגענו ממש לתוך אגרוף זאוס כלומר לתוך המנהרה שנמצאת שם הייתה כבר שקיעה וזה היה ממש יפה.

שחר הזיע קצת אז הוא הוריד חולצה וראיתי את הקוביות שלו כי הוא פאקינג חתיך.

אני הייתי בבגדים שלי כי אני חמוד אבל אני לא חושב שאני חתיך.

שאלתי את שחר מה הוא מתכוון לעשות עכשיו והוא אמר לי שהוא מתכנן שאני אשן והוא ישגיח על המשמר ועל האחים שלו שלא יבואו ויתפסו אותנו.

בסופו של דבר נרדמתי ולא היה לי נוח אז בלי ששמתי לב שמתי את הראש על החזה של שחר ונירדמתי סופית.

וכמו שהבטחתי הנה הפרק השני לשבוע😊