פרק 16

306 20 9
                                    

'ניקו'

אני עדיין משתגע, אני לא יודע מה עובר עליי אבל אני יודע שזה קשור לסם.

בינתיים אני נמצא עם וויל בבית החולים כיוון שמצבי הבריאותי מאז שסם נחטף ירד מאוד.

אני שמתי לב שפתאום המבטים של כולם לא רעים ומלאי לעג אלא שהפעם הם כל כך נראים שהם מבינים מה אני עובר.

כרגע אני אוהב את וויל יותר ויותר כל שנייה, אני רואה מה הוא עושה על מנת לעזור לי ובכנות זה די מחמם את הלב.
השעה כרגע היא שש בערב אז אני חושב שאני אלך לישון.
וויל ראה אותי מתכונן לשינה והוא אמר " מה קרה שאתה ישן בשעה הזו?" בדאגה.
אני עניתי לו שאני עייף  מדאגה אז הנה אני הולך לישון.

בבוקר שלמחרת:

בוקר טוב ניקו! הגיע הזמן להתעורר! היום אתה חוזר לישון בבקתת האדס!!!

באותו רגע  שהוא אמר את זה אני נישקתי אותו נשיקה של החיים ופתאום היה לי מרץ אז אני התחלתי לרוץ לכיוון הביתן ואתם לא יודעים את מי אני מצאתי!

'סם'

שחר ואני התקדמנו לכיוון לכיוון המחנה ושתבינו שנינו היינו תשושים לחלוטין עם חולצות קצת קרועות ומן הסתם החזקנו ידיים.

כשהגענו למחנה ראיתי בדיוק את ניקו רץ ותוך הביתן שלו אבל לרגע הוא הסיט מבט לשער של המחנה איפה שאני ושחר היינו, פתאום הוא נעצר ורץ ישר אלינו עם החרב השחורה שלו.

כשהבנתי שהוא רוצה לתקוף את שחר אז אני עמדתי מול שחר כדי שניקו לא יפגע ואני צעקתי לו עצור.

כשהוא בא אלינו ועצר הוא שאל אותי" למה אתה מגן על האויב שלנו?" ואני עניתי לו" כי הוא לא האויב שלנו!"

אחרי כמה רגעים שהוא חשב לעצמו הוא שאל את שחר" אם אתה לא האויב אז מי אתה?"

ושחר ענה לו" בהתחלה אני הייתי השומר שלו  אבל אחרי שלמדתי להכיר אותו קצת ביומיים ששמרתי עליו הבנתי שהוא לא בן אדם רע בכלל כמו שמשפחתי השובה האמיתית שיקרה לי!" "או, מצטער" אמר ניקו.

ניקו רק  עכשיו שם לב שאנחנו מחזיקים ידיים ושאל אותנו" משהו קורה בניכם?" בחיוך שובב ואז כמובן שאני הסמקתי והשפלתי את ראשי וניקו הבין שאנחנו ביחד ואמר" בואו למרפאה צריך לטפל בכם ולספר לוויל"...




היי קוראים יקרים שלי רציתי להגיד לכם תודה על כל התמיכה ואני אתחיל לחזור בהדרגה בינתיים תהנו מהפרק ומי יודע מי יהיה פרק הבא איך וויל יגיב.

סולאנג'לו- סיפור שונהWhere stories live. Discover now