שוטר אחד בא עלי ושאל עם אני בסדר ומי שם התחלתי ליראות שחור ולא שמעתי כלום חוץ ... מאנג'ל תעני לי.....
חלום
ישבתי על הספסל הסתכלתי על ההורים עם הילדים שמשחקים וצוחקים והרגשתי צביטה בלב . אף אחד לא באה אלי כדי שאני ישחק אייתו הרגשתי לבד בודדה -למה אף אחד לא רוצה להיות איתי-
קמתי מין הספסל והלכתי למקלט וביכיתי שם לא רציתי להרגיש יותר בודדה מצאתי על הרצפה חתיכת זכוכית הרמתי אותה הקרבתי לאט לעור שלי כדי לגמור עם החיים האלה
"היי ילדה מה את עושה פה ? ומה לעזאזל עושה עם הזכוכית?!" הוא בא אלי ולקח לי אותה מהיד ואני המשכתי לבכות
"אנג'ל אל תבכי הכל טוב אני פה אני איתך" המילים שלו עשו אותי מאושרת כי סוף סוף למישהוא אכפת ממני ורוצה שאני השאר ולא הלך . תוך כדי הבכי נרדמתי אבל שמעתי משהו "תעני לי".....
סוף חלום
התעוררתי עם בכי בעניים לא הבנתי איפה -מי אני מה אני עושה פה מה קורה פה בכלל- ראיתי שם משהיא היא הייתה עם חלוק לבן.
"סליחה את יודעת אולי איפה אני ומי אני?" היא עמדה שם כמה שניות ומלמלה לעצמה זה גרוע משחשבנו ורצה משם ואני נשארתי בחדר לא יודעת כלום מי אני ואיך הגעתי הנה
אחרי כמה דקות הגיעה לשם מישהו גם עם חלוק לבן והוא הסתכל אלי עם מבט עצוב כזה ואז אחרי כמה שניות אמר
"בוקר טוב אני מבין שאת לא זוכרת כלום. טוב אז קוראים לך אנג'ל אליאסון בת 16 וליפני שבוע עברת תעונה.... עוד כמה דקות יבוא משהו מהמשפחה שלך ויסביר לך את הכל בינתיים נעשה בדיקה עם הכל תקין "
אני ניסיתי להקל את המידה שהוא הביא לי ניסיתי להיזכר עוד ועוד אולי יעלה לי משהו אולי אני יבין איך הגעתי לפה ושעוד פחות מכמה דקות אולך להיכנס לפה מישהו שמכיר אותי אבל אני לא אותו רק המחשבה אל זה גרמה לי להיות עצובה..
עברה דקה ראיתי מישהו עם חולצה שחורה מכנסים שחורות ומשקפי שמש שחורות הוא הסתכל אלי כמה שניות וראיתי דימה קטנה נוזלת מין העין שלו
"היי מלאכית שלי איך את מרגישה? " ואני לא עניתי פחדתי לא ידעתי מי זה
"מי אתה ?" שאלתי כשיורדות מעני דמעות מכאב אליו שהוא יודע שאני לא זוכרת אותו אבל בכול זאת בא כדי שאני יכיר אותו כדי שאני לא היה לבד וזה גרם לי להיזכר בחלום אז הפסקתי לבכות כי אולי הוא כמו הילד שבא לעזור לי
שמעתי אותו נאנח קלות "אנג'ל אני אבא שלך אין לך אמא היא נפטרה כשהיית קטנה." הוא עצר לשנייה והמשייך לדבר "אני לא השקר היה לי קשה לגדל אותך אבל את תמיד ידעת מה לעשות ומה לומר כמו אמא שלך יש לך ציוניים נהדרים חברות טובות והייתה לך עבודה במקום טוב אבל עד לפני שבוע לא הבנתי כמה הייתי צריך לשמור אלייך יותר טוב יותר קרוב"
הסתכלתי אליו והבנתי שקשה לו לדבר על מה שקרה לי אז רציתי שלא יכאב לו יותר מידי לייתר דיוק לא רציתי שלי אכאב יותר כי הרגשתי בכאילו שיש לי סכין בלב ושמישהו מכניס אותה יותר עמוק שיש עוד פצעים שלא החלימו בכאילו שהוא מסתיר מימני משהו
"אממ.. אבא תודה רבה .. אבל אל תספר לי מה קרה בתאונה אני לא רוצה לדעת העיקר שבאתה ועזרתה לי עכשיו ..." רציתי להמשיך אבל לא יכולתי הוא נתן לי חיבוק וניגב את הדמעות שירדו לי
"מלאכית שלי אני יותר לא העזוב אותך"
המילים שלו חיממו לי את הלב גרמו לי להתרגש בגלל שיש מישהו שרוצה אותי ושלא יעזוב אותי לעולם
"אבא מיתי הולכים מיפה?"
"מתי שתירצי ללכת " הוא אמר לי "עכשיו אבא אני רוצה עכשיו ללכת" הוא אמר לי שעוד כמה שניות הוא חוזר כי הוא צריך לעשות משהו הוא ויצא מהחדר
אחרי שעה הגענו הביתה אם אפשר לקרוא לזה בית בכלל זה היה נירא כמו ארמון ואני לא צוחקת בכלל
באתי להיכנס לתוך הבית ופתאום באו אלי אנשים עם רובים ובגדים שחורים ויצא מבניהם ילד שנירא בן 18 עם עניים ירוקות חום חלש וגם בגדים שחורים משום מה הא היה נירא לי מוכר בכאילו אני מכירה אותו כבר ניסיתי להיזכר אבל ללא הצלחה
"תתרחקו זאת הבת של הבוס" הוא אמר להם ואני רק הסתכלתי מבולבלת -הבת של הבוס מה? למה אבא שלי צריך אנשים כאלה פה ? במה הוא עובד ? רק שנייה אנשים עם רובים על השער אוזניות באוזניים בית ענק או שאבא שלי מפורסם או שהוא מפקד המאפייה אנג'ל מין הסתם הוא מפקד המאפייה !! אמאל'ה איזה מפגרת את אנג'ל-
פלאשבק
מרוב כאב רק היננתי וכולם פשוט התחילו לצחוק
ואז אחד מהם אמר לי "תקשיבי ילדה את הולכת לסבול ותדעי שאבא שלך השם בכל"
סוף פלאשבק
היה לי זיכרון רגעי אבל המשפט האחרון הידד לי בראש אבא שלך השם בכל..... פחדתי קפאתי מפחד לא יכולתי לזוז אבא שלי הגיע אלי ראה מה קרה לי התקרב אלי אני לקחתי צעד אחורה עם כל צעד שהוא עשה אלי "אנג'ל מה קרה למה את בורחת מימני?"
אני לא עניתי כבר לא בטחתי בו פחדתי ממנו הלכתי עוד אחורה עד שנפלתי על אבן ואז הוא בא לעזור לי אבל אני לקחתי את היד שלי ולא נתתי לו לגעת בי
אחרי שהוא ראה מה קרה הוא אמר לשני הנשיים להביא אותי ואחד מבניהם היה הילד והוא הסתכל אלי במבט עצוב ולא יכולתי להשים אותו אבל אני לא יכולתי להשים אותו הייתי נראת מעוררת רחמים ולא יכולתי יותר -די עד לפה - ןפשוט צעקתי אליו
"מה אתה רוצה מימני כבר שחרר אותי בגללך הייתי בבית חולים בגללך אני לא זוכרת כלום הכל בגללך !!"
צעקתי אליו הוא הסתכל אלי במבט מעוצבן ופשוט נתן לי סטירה והרגשתי שפשוט הלחי שלי יצא מהמקום....
***********************************************************************************************
טוב אז היי
שבוע טוב מה שלומכם?
אז הנה עוד פרק בא וסליחה עם הוא קצר מידי אני השתדל בפעם הבאה לעשות אותו יותר ארוך
מקווה שנהנתם ואם תגיבו לי
לילה טוב ⭐⭐⭐⭐
ואוהבת אותכם מלאאא
YOU ARE READING
#My life is a nightmare#
Teen Fictionהיי קוראים לי אנג'ל ואני בת 16 אתם בטח חושבים שזה עוד סיפור רגיל על התאהבות אבל אתם טועים כל החיים שלי בגדו בי ,עזבו אותי אפילו אימא ואבא שלי עזבו אותי למה זה אמור להציק לכם? כל אחד שנכנס לי לחיים בוגד בי ועוזב אותי עשו לי רק רע וכשחשבתי שאני מאו...
