פרק 7

46 1 1
                                    


המלאכית שלי ישבה על הכיסא עם מלא חתכים ומלא מכות יבשות אני פשוט רציתי להרוג את עצמי ~למה למה אני כזה סתום למה התייחסתי אליה כמו על זבל כמו על בן אדם שיותר לא קיים הייתי צריך להיות אייתה בייתי צריך להיות אייתה במצב הכי קשה ושהיא אפילו היא לא מודעת אליו ..... שהיא צריכה למות בגיל 23 ...~וכאן כבר נעצרו לי המחשבות ...

אני פשוט ירדתי אליה וחיבקתי אותה הכי חזק והתחלתי לבכות והיא .... היא בכתה בכתה בכי שכאב לי לשמוע ונבקע בי כדי להשתחרר

"דיי שחרר אותי "    

"למה באתה חשבתי שאתה שונא אותי !"

"למה רק תענה לי למה.... " היא צעקה ונבקע אפילו יותר חזק זה פשוט הרג אותי הייתי מעדיף להיות שם במקומה

"אנג'ל סליחה... סליחה אני מצער באמת כל זה בגללי לא מגיע לך יחס כזה אני באמת מצטער באותו יום הטרידו אותי מחשבות ואני לא חשבתי על מה שאני אומר...  אני באמת מצטער בבקשה אנג'ל אני יודע שזה קשה לך לסלוח לי ואני מבין את הכעס שלך רק בבקשה אני לא רוצה לאבד אותך שוב אני טעיתי באמת שטעיתי אני פישלתי בגדול אבל אני לא מתכוון לוותר אני לא מתכוון לפשל שוב אני הולך לכפר על כל מה שעשיתי עד שתסלחי לי... רק בבקשה תרגעי את עכשיו הולכת לחזור למקום בטוח למקום שאיש לא יפגע בך שוב ואני יעשה הכל כדי שזה לא יקרא.." 

כשסיימתי הרגשתי שהיא נרגעה שהיא הפסיקה לאבק בי ופשוט חיבקה אותי .

נשארנו ככה למשך 10 דקות עד שהיא נרדמה "קשה לי לאמין אבל כדי לנסות..." זה מה שהיא אמרה שניה לפני שנרדמה 

נקודת מבט אנג'ל#

שמעתי רעשים בחדר שלי "אייתן תקשיב זה עוד 8 שנים בבקשה תישמור..." ואת ההמשך כבר לא שמעתי

~מה צריך להיות עוד 8 שנים ...~ חשבתי לעצמי אז החלטתי לקום בשביל לשאול אני קמתי בבת אחת ופשוט כאב לי כל מקום בגוף ופשוט צרחתי מרוב כאב "אנג'ל תחזרי למיטה את עדיין חלשה " אייתן לחש לי את זה באוזן ומשום מה זה גרם לי לשכוח מהכל ופשוט להקשיב לו  

"בסדר" לחשתי לו בחזרה ואז הוא אמר לי בשקט כדי שאני לא ישמע אבל שמעתי "נסיכה שלי אני אוהב אותך ולא יתן שיקרא לך יותר כלום..."

###############################################################################

וחזרתייייי 

אנשים אני יודעת שנעלמתי למלא אבל מלא זמן וזה פשוט מגעיל מצידי לעשות כזה דבר 

אבל עברה עלי תקופה לא הכי וואו בעולם יהיה לי קשה מאוד לחזור למחשב ולכתוב עוד פרק ואני יודעת שזה לא צודק אבל באמת שהשתדלתי אז ניסיתי לחשוב על רעיונות חדשים ולא היו לי....

ועד שהיום בחג אני חושבת לי מה לעשות ועלה לי רעיון אני רושמת הכל לפי הרגשות שאני מרגישה במקום כי זה הכי אמיתי לרשום מהלב ולא סתם עם האצבעות כי מה שהלב חושב זה הכי צודק

והיום אני הרגשתי סוג של רוגע וכאב בו זמנית וגם שימחה שזה בדיוק מה שהייתי צריכה 

אני אוהבת אותכם מלא מלא ומקווה שנהנתם מהפרק אני באמת ישתדל עכשיו כמה שיותר לעשות עוד פרקים אני אוהבת באמת את כולכם

ותודה לכל מי שנישאר לקרוא ❤❤❤❤❤💋💖

#My life is a nightmare#Where stories live. Discover now