פרק 8

45 1 0
                                    

#יום למחרת#

קמתי בבוקר עם כאבים נוראיים שפשוט התחלתי לצרוח מלא שומרים נכנסו לחדר לבדוק מה קרה לי ואייתן היה בניהם הוא דחף את כולם ורץ אלי כמו משוגע ועוד אני ממשיכה לצעוק ולבכות כשהוא הגיע אלי הוא לקח אותי אליו קרוב וחיבק אותי והוא לחש לי באוזן "אני מבין שאת מנסה להרוג אותי מדאגה הא"

ואני בתגובה צחקתי כמו משוגעת שוככת מכל הכאב עד שעשיתי תנועה לא נכונה ואז חזרתי לצרוח "מה אני יעשה אייתך תגידי לי" ופשוט התחיל לצחוק אלי עם כולם

אחרי כמה שעות של מנוחה כי איתן לא נתן לי לקום מהמיטה עד שאני הרגיש הרבה יותר טוב והייתה לו הרגשה שאני ירצה לצאת אז הוא פשוט נעל אותי בחד ולקח לי את המפתח ושם שומרים בכל מקום אפשרי ועכשיו אני מחכה שהוא יבוא 

"וואי אני רעבה " מלמלתי עצמי ושמעתי צחקוק מאחורי "אל תדאגי יש לך אוכל למטה רק אל תואכלי אותי" ושנינו התחלנו לצחוק ונתתי לו מכה בעורף "יאי" והתחלתי לצחוק שוב "זה על זה שנעלת אותי ונתת לי לסבול מרעב"  "וזאת התודה שאני מקבל אחרי שדאגתי לך שלא יכאב לך" וגלגל את העניים שלו ואני המשכתי לצחוק

שנינו ירדנו למטה צוחקים ומחויכים עד שנזכרתי במה שאתמול אבא שלי אמר לאיתן -מה יש עוד 8 שנים-חשבתי לעצמי "הי מה קרה מה זה הפרצוף הזה?" שמעתי אותו לפתע שואל אותי ואני שתקתי והמשכתי לשקוע במחשבות שלי ולחשוב מה זה יכול להיות עד שהוא פשוט הרים אותי מהרגלים "תוריד אותי למטההה!!!!!" התחלתי לצרוח אליו 

"תראו מי נזכרה לענות לי פתאום ולא אני לא מוריד אותך עד שאת לא מספרת לי" הוא ענה לי ופשוט המשיך ללכת איתי ככה ואז עלה לי רעיון ....

"איתן אני רואה שחור והכל מסתובב לי " התחלתי לומר ולעשות קולות של בכי והוא בתגובה מהר הוריד אותי כמו שחשבתי ואז הוא עשה לי פרצוף דואג ואני התחלתי לצחוק 

"את מנצלת את זה שאני דואג לך ועכשיו דברי על מה חשבת מקודם" אני באמת התלבתתי אם לספר לו אבל החלטתי שלא כי אני יודעת שהוא ימציא לי משהו "סתם חשבתי על מה שקרה לי כשברחתי מפה..."

זה היה הדבר הראשון שעלה לי וגם הדבר האחרון שרציתי לומר כי קרו לי שם דברים לא טובים... והכל חוזר עלי ממש כמו בומרנג איך שהבן אדם הזה נגע בי איך שהוא הרביץ לי וקילל אותי.... ואיך שהוא אנס אותי... פשוט התחלתי לבכות "למה למה זה קרה לי למה זה הגיע לי" התייפחתי על הריצפה הקרה וממשיכי לשאול ואין עונה ....

אני מרגישה בודדה אני מרגישה מגעיל בכל הגוף שלי שאני לא הצלחתי לעצור אותו שלא הצלחתי לשמור את עצמי מהידים שלו אני מרגישה טמאה  ..... וככה אני ממשיכה לבכות ואיתן באה אלי וניסה לגעת בי ממש כמו הפעם שהוא מצא אותי "אנג'ל זה לא הגיע לך ובחיים שלך על תחשבי על זה ... את לא טמאה ואף פעם לא תהייה זה הבן המחורבן הזה שנגע בך טמאה ומושחת אנג'ל אני יודע שזה קשה לשכוח כזה דבר אבל את חייבת להפסיק על העבר ולחשוב על ההווה שלך על החיים שלך על העתיד שלך על כל הדברים האלה ... ואנג'ל אל תחשבי שאך אחד לא אוהב אותך כי אני לנצח אוהב אותך" והוא חיבק אותי חזק כל כך חזק כי לומר לי שאני לא לבד 

אפילו שהחיים שלי היו סיוט עד עכשיו אני מקווה שהם היו טובים יותר ושאנחנו לא נרגיש יותר כאב...

********************************************************************************************

מקווה שכייף לכם לקרוא את הסיפור שלי...

ואני באמת מצטערת שלוקח לי הרבה זמן לעלות פרקים.. אני פשוט מרגישה שאף אחד לא קורא את הסיפור שלי....

אז אני רוצה לבקש ממכם משהו תכתבו לי בתגובות מה אתם אומרים על הספר ואם להמשיך אותו או להקפיא זה באמת יעזור לי 

אוהבת את כולכם והמשך יו טוב

#My life is a nightmare#Where stories live. Discover now