Just A Dream//Zayn Malik

Chapter 26

Pov זאיין

היום זה הגיע היום שבו היא תראה את פרצופו של מייקל,נכנסנו לתוך האולם שבו התרוצצו מיליוני אנשי תקשורת,עורכי-דין,ושוטרים.
היא רעדה את האמת?-בכל הפעמים שראיתי את זואי עוברת במסדרון בית-ספר היא הייתה תמיד עם ראש למעלה,היא לא פחדה ולעולם לא פחדה לענות למישהו.

היא לא צברה לעצמה אויבים ולעולם לא נתנה למישהו להשפיל אותה.
עד היום שבו היא החליטה שהיא רוצה לעמוד מולנו ולא להקשיב למילה שאנחנו אומרים.

טוב עם היא לא הייתה עושה את זה לא הייתי מרגיש כלפייה משהו,היא אחת ויחידה היא מיוחדת.

היה לה את הסכסוך עם מייקל עוד לפני וואיך שהוא אני תמיד נמצא שם כדי לעזור לה.
ביום שגיליתי את הרגשות שלי כלפייה,זה הרגיש לי טיפה מוזר ואפילו הזוי,לצאת עם הקפטנית של קבוצת כדורגל?-הקפטנית של קבוצת כדורגל יוצאת עם הקארטובק של בית ספר?-זה היה הזוי אף אחד לא האמין לכך.

קנדל שנאה את הרעיון הזה,ואז מייקל נכנס לבית-ספר שלנו,זה הרגיש לי בשבילה סוג של עצבים,כעיקרון שנינו לא סובלים אותו.
הוא גרם לה להשפלה, הוא ואחותו גרמו לה להשפלה וגרמו לה להיות חסרת-ביטחון, היא מתביישת בעצמה כרגע, היא מתביישת בגופה,בעובדה שהוא חצי אנס אותה, שהוא ראה אותה חצי ערומה, אני מרגיש אידיוט שזה לא הייתי שם בשנייה שזה קרה.

מצד ימין אימא של זואי ישבה, זואי ישבה באמצע, ואני לידה משמאלי ישבו, נייל ,הארי, לואי, וליאם ,הם רוצים להראות לה שכן אכפת להם למרות הכל אומנם זואי ונייל לא הסתדרו אבל עכשיו?-היחסים שלהם הרבה יותר טובים ואני שמח בכך שהחברה שלי והחברים שלי מסתדרים.

ואז לאולם נכנסו המשפחה של מייקל יכולתי לראות על פנייהם של המשפחה את הבושה, קנדל פנייה היו רגילים הם שידרו רק שמחה?-זה מגעיל אותי שיש אנשים ששמחים בכך.

"גברתי?"קול נשמע מאחור הסתובבנו כולנו והבטנו באימא של מייקל
"תלכי מכאן!"פקדה אימא של זואי כאשר היא מצמידה אותה לגופה מפחדת מזה שהם יפגעו בה.

"לא,אני מצטערת על מה שבני עשה אני כל כך מתבייישת בכך!"השיבה אימו בקול פגוע זואי לא דיברה,היא הייתה עם ראשה מושפל ופשוט התעסקה עם ציפורנייה מורידה את הלק השחור שהיה מרוח על ציפורנייה.

"הסליחה שלכם לא שווה כלום בנך פגע בכבודה של הבת שלי!-תלכי מכאן" כעס רב נשמע בקולה של אימא של זואי. היא הינהנה לכך והלכה משם כשאת שתיי כפות ידיי היא מכסה את פנייה מכל הפלאשים.

השופטת נכנסה לתוך האולם כולנו קמנו לאחר שהיא התיישבה,כול האנשים התיישבו שנמצאו באולם התיישבו.
"אני מבקשת להכניס את הנאשם" אמרה כשאת הפטיש הטיחה בשולחנה.

הדלת נפתחה, הוא נכנס כשהוא לבוש בסרבל כתום וידו אזוקות, וכך גם רגליו, הוא התלווה יחד עם שוטרים הוא לא הסיר את מבטו בזואי שראשה היה מושפל,בתוך עייניו נראו את ורק רוע, הוא התיישב לצד עורך דינו והמשפט התחיל.

"הנאשם מתבקש להגיע לדוכן העדים"הוא קם ממקומו והתיישב בדוכן העורך דין של זואי קם ואמר

"תסתכל שם, אתה רואה את הילדה הזאת?,היא הילדה שאנסת-ותקפת" התחיל מייק לא הסיר את מבטו מזואי, זה מה שהלחיץ אותה.

"אתה מצטער על מה שעשית?"שאל העורך דין
"לא" השיב בכך שלא מסיר את עיניו מזואי
"לא?-מה גורם לך לחשוב כך?" שאל שוב
"הגיע לה! מגיע לה לסבול"אמרה בטון טיפה גבוה שגרם לזואי להירטע אחורה ,הנחתי את כף ידי על ידה גורם לה להפסיק את ההורדת לק.

היא הרימה את ראשה היא הסתכלה לתוך עייני ולחשה לי
"אני מפחדת"
"אין לך ממה,אני איתך"אמרתי בחיוך שמשדר לה רגוע ונשקתי לה בלחי.

--
עבר שעה והשופטת ביקשה מזואי לעלות לדוכן להעיד ולפרט בדיוק מה קרה שם.
"את יכולה"אמרתי לה כשאני נותן לה לעבור
היא התיישבה ועורך דינו של מייקל עמד והתחיל לשאול אותה שאלות
"זואי?-הקפטנית של קבוצת כדורגל והשחקנית שהצליחה לרומם מיליוני אנשים,מה גורם לך להיכנס למריבה עם מייקל?"שאל

"זה קרה כשהקבוצה שלי מתחה את הקבוצת כדורגל שלהן, כנראה שהם לקחו את זה יותר מידי רציני שהקבוצת פוטבול שלהם החליטה להתערב"אמרה בקול מלא פחד

"בשביל מה המתיחה הזאת?-את ידעת שתסתבכי בשביל מ-"
"התנגדות!"צעק העורך דין של זואי קוטע אותו,העורך דין של מייקל כיחכך בגרונו ואמר
"אני חוזר בי,אין שאלות!"אמר והתיישב בחזרה במקומו.

"זואי?את מוכנה לפרט לנו בדיוק מה קרה באותו לילה?"שאל העורך דין שלה היא הסתכלה עלי מסמן לה שזה בסדר ושאנחנו איתה.

השופטת אמרה לזואי משהו והצלחתי לקרוא את שפתייה
"אם לא תוכלי להמשיך תודיעי" זואי הנהנה והחלה לדבר

"בפעם הראשונה שזה קרה אני יצאתי לכיוון השירותים ופתאום משום מקום הוא נכנס לשירותים של הבנות והוציא סכין"פקחתי את עייני הוא איים עלייה בסכין?! הרגשתי את דמי מתחמם, גופי בער, כיווצתי את ידיי והמשכתי לשמוע את מה שהיא אומרת

"הוא התחיל לגעת בי-רציתי לצעוק לעזרה
אבל לא יכלתי פשוט קפאתי במקומי כשביקשתי ממנו להזיז את הסכין הוא התחיל להוריד את הבגדים שלי ופשוט צעקתי ואז הרגשתי אותו בתוכי "היא התחילה לבכות וכך גם אימא שלה

"ואז ידיד שלי וחבר שלי הגיעו והעיפו אותיו ממני"המשיכה כשהיא מנגבת את דימעותייה והמשיכה
"לאחר מכן הוא תפס אותי במסדרו-"היא
אמרה והתפרצה בבכי

"אני מצטערת אני לא יכולה להמשיך"אמרה כשהיא לא מפסיקה לבכות היא ירדה מדוכן העדים בעזרת השוטר שהיה לצידה והתקדמה לעברי, היא התיישבה לצידי ולא הפסיקה לבכות, כרכתי את ידי סביב צווארה וחיבקתי אותה,היא הטייפחה על גופי כשהדמעות שלה לא מפסיקות לרדת.

---
"הנאשם מתבקש לעמוד!"צעקה השופטת והמשיכה
"מאונס מדרגה שנייה, מה החלטתכם?"
"מצאנו את הנאשם מייקל שון לא אשם"
"מה?!"צעקה זואי