Just A Dream//Zayn Malik

Chapter 32

Pov זואי
ראיתי איך מכניסים אותו בזריזות לחדר ניתוח,התיישבתי על הכיסא ופשוט החלתי לבכות ,ידיו הגדולה של ליאם הונחה על גבי הרמתי את מבטי והתייפחתי עליו.
"זה הכל באשמתי"אמרתי כשאני נותנת לדמעות לרדת
"זה לא באשמתך ואת יודעת את זה,זה אשמת מייקל"אמר לואי כשהוא יורד על הברכים ומניח את שתי כפות ידיו החמימות על ברכיי.
"איפה הוא?!-לעזאזל איפה הבן שלי?!"צעקה אימו של זאיין קמנו כולנו וניגשנו אליה
"תירגעי ,הוא בסדר הוא כרגע יצא מניתוח"אמרתי
"את!-זה הכל באשמתך!בגללך הבן שלי נדקר!"צעקה טרישה אימו של זאין
אביו של זאין החזיק אותה ואמר
"אל תקשיבי לה זואי,את יודעת שזה לא אשמתך אלא אשמת מייקל היא עצבנית אל תתני למילים שלה להשפיע עלייך כשהיא תירגע אני אשוחח איתה,כשהבן שלי יתעורר תקראו לי"אמר יאסר הבטתי בו וחייכתי חצי חיוך.ועם זאת הוא הלך עם טרישה
---
"איך אתה?"שאלתי כשנשענתי על הדלת
"אני בסדר את יודעת"אמר בחיוך התקדמתי לעברו והתיישבתי בכיסא שלצידו
"ההורים שלך כאן"אמרתי
"באמת?"קולו לא נשמע מופתע
"אתה לא נשמע מופתע למה?"שאלתי
"הארי היה כאן,הוא סיפר לי שאימא שלי התנפלה עלייך והאשימה אותך בזה שאני בבית-חולים"אמר נאנחתי וכשבאתי להגיב הוא אמר
"אבל זה לא בגללך זואי,זה בגלל חוסר האחריות שלי,זה בגלל שאני לא יכול להתאפק ואני ישר פועל באלימות!-אני לא רוצה שתיקחי את האשמה עלייך"הסתכלתי עליו לרגע ואמרתי
"זוהי כן אשמתי ואתה יודע זאת,בגללי אתה תמיד נפצע,או חוטף מכות בשבילי ועכשיו את נדקרת בגללי!-אני לא יכולה לחזור אלייך בגלל אותם טעיות שאני עושה"אמרתי לו כשאני מנגבת את הדמעות שנזלו מעייני.
"דיי!-את יודעת שאני שונא שאת אומרת את זה!-זה הוא חובתי בתור החבר שלך!לשמור עלייך!ולהגן עלייך!"אמר בקול טיפה גבוה
"מתי הרופא אמר שתשתחרר?"שאלתי
"הוא אמר שאני החלמתי והפציעה היא לא כל כך נוראית,ושאני יכול להשתחרר מתי שבא לי"אמר חייכתי והחזקתי את כף ידו.
"את אוהבת אותי?"שאל
"כן,ואתה?"
"אני?-אני תמיד אהבתי אותך"הוא אחז בידי ומשך אותי לחיקו גורם לצעקת בהלה קטנה לצאת מפי מיד שמתי יד על הפה והבטתי בו
"אתה חייב להפסיק לעשות את זה!"אמרתי בקול כועס
"אני יודע,אבל לא בא לי"אמר והצמיד את שפתיו לשפתיי הרגשתי את הדם החם הזורם בגופי,את הפרפרים בבטני,את המוח שלי מחייך,והלב המקפץ.התגעגעתי לשפתיו כל כך,הרגשתי ששפתיו הם סוג של סמים הם ממכרים,שפתיו מתוקות כדבש.כשהתנתקנו מהנשיקה הבטנו אחד בשנייה הוא ליטף את שיערי ואמר
"אני רוצה אותך,ולא אף אחת אחרת אני לא יכול להוציא אותך מהראש שלי!-בכל מקום שאליו אני הולך אני חושב עלייך!-אני מצטער על כל הטעיות שעשיתי ופגעתי אני רוצה אותך ורק אותך זואי תסלחי לי?"הוא שאל בלחש חייכתי ונישקתי אותו
"זה עונה לך על השאלה?"שאלתי בחיוך הוא צחק ונישק אותי שוב .
----
זאין השתחרר מבית חולים,ליאם,ונייל עזרו לזאיין להיכנס למכונית ,נייל התיישב לצידו וליאם נכנס למושב של הנהג ,הארי ולואי נסעו ביחד.
כשבאתי להיכנס למכונית אימו של זאין עצרה אותי.
"טרישה,קרה משהו?"שאלתי
"אני רוצה להתנצל בפנייך על מה שקרה בבית החולים"
"אני מבינה אותך טרישה,כל אימא הייתה פועלת ככה הכאב של אימא הוא הרבה יותר חזק מכל כאב אחר"אמרתי היא הינהנה בראשה ואמרה
"בתור פיצוי אני רוצה שתבואי לארוחת ערב אצלנו מחר,אני אדבר על זה עם זאיין"אמרה חייכתי ואמרתי
"בעונג רב,תודה לך טרישה"אמרתי ועם זאת נכנסתי למכונית.
---
"היא פשוט הזמינה אותך לארוחת ערב?"אמרה צ'לסי
"כן ארוחת ערב"אמרתי
"רק ארוחת ערב?"שאלה
"כן רק ארוחת ערב,אני לא מבינה אותך מה זה השאלות האלה חשבתי שאת כאן כדי לעזור לי לבחור משהו יפה ללבוש"אמרתי כשאני מוציאה את הבגדים מהארון וזורקת על המיטה.
"טוב,בואו נראה"אמרה ובחנה את הבגדים
ארוחת ערב אצל זאין ,מעניין איך המשפחה שלו תקבל איתי פעם אחרונה שהייתי אצלו לא הכרתי אותם.
מענייין איך הפעם הם יקבלו אותי,ארוחת ערב אצל משפחת מאליק.