אל תקחו לנטע ואמיל מהצ'יפס. מוות מגיע במידה ותנסו פרק 7

596 31 11
                                    

נ.מ אמיל
הבאתי צ'יפס ואז הארי ביגש טיפה. לא נתתי ואז בלונדי לקח בלי לשאול. בלונדי קיבל סטירה ומכות.
"אבא שלי עוד ישמע על זה!" הוא אמר בעצבים.
"תנסה אותי" אמרתי בעצבים גם.
"אתה כרגע הרבצת לדארקו כי הוא לקח לך מהצ'יפס?" שאל ג'אק.
"תסתום" אמרתי.
לאחר מכן החלתנו לנתחיל להתלבש, קודם הבנים ואז הבנות.
לאחר שכולנו ההינו ישובים אני המכתי לאכול וג'ק חיבק אותי חיבוק צד. חייכתי, ממשיך לאכול עוד ממתקים בחיוך. ולבסוף לאט לאט התחלתי להירדם עליו.

נ.מ הארי
אז אמיל סטר למאלפוי, אף אחד לא מאז לסטור למאלפוי.
בניים אמיל ישן על ג'ייקוב
הם ביחד או משהו?
"אז..." התחיל מייק.
"אז מה?" שאלתי.
"לא יודע תכלס, מתי מגיעים משעמם לי" הוא התלוננן.
בסוף התחלנו להסביר להם על הבתים.
"אז גריפנדור, הבית שלנו זה בית האמיצים, אומץ הלב והנאמנות, רייבנקלו זה הבית של חוכמה למדנות ויצרתיות, הפלפאף זה הבית של טוב הלב, סובלנות, עבודה קשה, חברות, ונאמנות, והבית היחידי שסלית'רין מוכנים לתקשר איתו איך שהוא, וגם קל מאוד להיכנס לחדר המועדון שלו" אמרה הרמיוני.
"למה קל כל כך?" שאלה נטע.
"פשוט צריך להגיד את השם של המיסדת של הבית זה הכל" ענתה.
"ואחרון סלית'רין הבית של שאפתנות, ערמומיות, חדירות מטרה" אמרה הרמיוני.
"הסמל של גריפנדור זה אריה, והצבעים הם אדום וצהוב, הפלפאף זה גירת דבש וצבעים צהוב ושחור,רייבנקלו זה עיט עם צבעי ברונזה וכחול, וסלית'רין נחש עם צבעי ירור וכסף" אמרתי.
"אתם יודעים שגירית הדבש היא החיה הכי מסוכנת ואמיצה כן?" אמרה נטע.
"אריה יותר אמיץ ויותר מסוכן, אחרי הכל אריה הוא מלך החיות וסמל האומץ" אמר רון.
"מישהו כאן למד" צחקה הרמיוני.
"אני מסכים עם רון, אחרי הכל אריה היא חיה עם רעמה ענקית, לפי מה שהבנתי ממלך האריות ככל שהרעמה גדולה ומלאה יותר ככה יש לו יותר סיכויים למצוא לו בת זוג, ויש ביבה למה הסרט נקרא מלך האריות, כי האריה הוא מלך החיות" אמר פרסי.
"אתה לומדת את זה מסרט של דיסני?" שאלה הרמיוני.
"מה הבעיה? אחרי הכל זה אחד הסרטים הכי טובים שיש לדיסני, אחרי בת הים הקטנה" אמר פרסי.
"אתה אוהב בת הים הקטנה? זה לא קצת ילדותי?" אמרה הרמיוני.
"מה הבעיה?, זה סיפור מדהים!" אמר פרסי.
"אני בחיים לא סיימתי מלך האריות או בת הים הקטנה, או כל סרט דיסני שיש בו מוות" אמרה נטע.
"אפילו במבי?" שאלתי.
כולם הסתכלו עליי.
"מה? אהבתי את הסרט הזה שהייתי קטן" אמרתי, כיאלו הצלחתי לראות פה ושם שהדודים שלי ראו אז הסתכלתי מהצד" אמרתי.
"אוקיי..." אמרה הרמיוני.
"במבי לא סיימתי גם אני לא סבלתי את הסרט הזה, אני הכי אהבתי היפה והחיה, זה סרט מדהים ומושלם ואין על בל, כולם זוכרים את השמלה הצהובה אבל היתה גם ורודה, וכחולה" אמרה נטע.
"מה זה דיסני?" שאל רון
"זה חברה שמייצרית סרטים, כיאלו תמונות זזות עם קול צבע" אמרה הרמיוני
"בכל מקרה אתם יודעים גירית הבש אוכלת נחשים ארסיים, זה האוכל אהוב עליה, הם לוקחים תינוקות על עיטים מהקנים ויכולים לנצח חבדם ארבעה אריות בוגרים הם לא נותנים דין וחשבון לאף אחד והם בעלי יכולת תקיפה מדהימות, הם חסינים נגד ארס של נחשים ויש להם תפרים מאוד חדים" אמרה נטע.
(ה.כ זה באמת נכון זה אשרכה מה שגירית הדבש עושה)
"נו באמת הפלפאף הם האנשים נחמדים שיש" אמר רון.
"כן, כך גם גריות הדבש, עד שמגיע קרב, פשוט אל תתעסקו איתם כשהם עצבנים" אמרה נטע.
"אוקיי..." אמר רון טיפה בפחד.
"תכלס נטע את הפלפאף וריפנדור" אמר מייקל.
"למה?" שאלה.
"את מלאה בנחמדות ולא מפחדת מכלום" אמר ג'ייקוב.
"שחושבים על זה אמיל ישן אתמול?" שאלה נטע.
"למה שה-" רון התכוון לשאול אך ג'ייקוב קטע אותו.
"לא ממש..." אמר ג'ייקוב שהוא מלטף את ראשו של אמיל.
"איך אתה יודע?" שאל רון.
"למה זה עינינך?" שאל ג'ייקוב.
"כי זה מוזר שאתה יודע?" שאל רון.
"הוא אמר לי, וגם ישנו באותו החדר" אמר ג'ייקוב.

נ.מ פרסי.
תוך כדי שאמיל ישן על ג'ייקוב,ניקו ו-וויל מדברים ומחזיקים ידיים, שאר החבורה דיברו אחד עם השני/עם השאר, ואני צפיתי באנבת' קוראת ספר בוונית עתיקה על אדריכלות.
"שלום!" נכנסה מישהיא בלונדית, היה לה עניבה כחולה וגלימה כחולה, והיה לה משקיים שנראו ואני לא צוחק מ ד ה מ י ם. "מאיפה המשקפיים האחו ולמה אני רוצה אותם כל כך?" שאלתי אותה.
"אני אביא לך גם כאלו עם אתה רוצה" היא אמרה ואני היהנתי.
"מה?" שאלתי את אנבת' שהסתכחה עליי במבט שאומר אתה אשכרה רוצה אותם? "פרסי אתה מודע שיש רק ורודים נכון?" צחקה נטע.
"לא נורא" אמרתי.
"פרסאוס נכון? אני לונה, נוויל אמור להגיע בקרוב" היא אמרה.
"כן, אבל אני מעדיף פרסי"
"אתה אשרכה רוצה משקפיים ורודים?" אמר רון.
"שמע, אני אדם של דברים משוגעים, הדבר הזה משוגע" אמרתי.
נ.מ הרמיוני
"היי!" נכנס נוויל.
"היי נוויל" אמרנו.
"יש כאן מקום?" שאל.
"כן בטח" אמר פרסי הצתופף טיפה יותר ככה שהיה מקום בקצה.
"הינה אתה יכול לשבת לידי" אמר.
"תודה רבה" אמר נוויל.
"בבקשה" אמר פרסי.
ואז הרכבת עצרה וכולנו יצאנו.

האגריד הדריך את תלמידי השנה הראשונה כמו תמיד, ואנחנו הלכנו למרכבות.
"למה יש כאן סוסי שלדים?" שאל פרסי.
"אלו ת'סטראל, רק מי שחזה במוות יכול לראות אותם" אמרתי.
הבעת פניו הפכה מיד מחיוך לעצב.
גם החבורה אותו דבר.
פרסי ליטף את אחד מהפגעסוסים, היה טפשר לראות את העצב בעניו.
"היי פרסי רוצה לשבת איתי בכרכרה?" שאל דאאקו את פרסי.
"למה שאני אשב עם מי שמדבר שיט על החברה שלי? וחוץ מזה אני יושב איתה סו כן" אמר פרסי.
מחבק את אנבת' מן חיבוק צד כזה.
"לורן מה איתך?" שאל.
"היא יושבת איתי" אמר ג'ון, מחבק אותה חיבוק צד ומגונן.
"ואם רק תעז להתחיל איתה, אני ארצח אותך תיזהר ממני" אמר בעצבים.
דארקו לבסוף הלך.
"היי פרסי,אנבת' רוצים לבשת איתי ועם לורן?" שאל ג'ון.
"בטח" ענו השניים.
"לורן זה בסדר מצדך?" שאל אותה ג'ון.
"כן בטח, ואתה יושב לידי בארוחה מובן?" שאלה לורן.
"קודם ניראה איפה ישבצו אותי ואז" ענה לה.
"כדי שנעלה, שלא נאחר" אמרתי. כולם הנהנו ועלינו.
החבורה הפצלה בכרכרות, הבנין היו בכרכרה אחת והבנות בשניה.
פרסי, אנבת' לורן וג'ון ישבו בכירכה אחת.
.
.
.
.
נ.מ רון
"איםה אתם חושבים שישבצו אותם?" שאלתי.
"בטח את פרסי לסית'רין, את החבורה לא יודע ממש האמת" אמר הארי בשנאה שאמר את שמו של פרסי.
"אולי לא, תזכרו שהוא יכול להתבץ גם להפלפאף" אמרה הרמיוני.
"את צוקחת עליי? הוא הנכד של וולדמורט!" לחש הארי.
"תזכור מה אנבת' אמרה שהיא דיברה עליו כמה פעמים, היא אמרה שהוא מתאים לגריפנדור והפלפאף כאחד" אמרה הרמיוני.
"עדין, יש לו דם סלית'ריני" אמר הארי.
"אמ אין גם לך טכנית?" אמרה הרמיוני.
"זה שונה" אמרתי.
"איך בדיוק? כי הוא הציל את עולם הקוסמים? אנחנו עשינו את זה איתו וגם כל מי שמת בקרב על הווגרוסט" אמרה הרמיוני.
"כן אבל עדין" אמרתי.
"שהיה אנחנו עוד מעט מגיעים" אמרה הרמיוני.
"הרמיוני איך את לא ברייבנקלו? את חכמה ולמדנית ובכל זאת.." אמר הארי.
"אני כניראה פשוט יותר אמיצה מחכמה" אמרה הרמיוני.
_________________________________________
1086 מילים אמגגגג
אני מנסה להעלות כמה שיותר פרקים עם 1000 מילים ומעלה וכלן זה מתעכב קצת...
ולעניין אחר
יש לי פאנפיק חדששש
עבדתי עליו מחא והרעיון היה כל כך הרבה זמן ולכן ממש אשמח אם תקראו.
אני פשוט מרגישה שזה הפאנפיק היחידי שאתם קוראים אצלי ויש לי עוד, לכן אני מתרכזת רק בזה ובמחנה האנטר. ואז האחרים נזנחים...
אז בבקשה תיקראו! וככה לא תצתרכו לחכות מלא זמן לפרקים חדשים אצלי!

נכד וולדמורט והבן של פוסידון Where stories live. Discover now