עברית זו שפה קשה, אמת או חובה פרק 9

371 19 12
                                    

לפני שאני נתחילה בבקשה שאתם מסיימים לקרוא את הפרק תקראו את ההודעה שלי!
ועכשיו לפרק

נ.מ נטע
"היי חברה אנחנו צריכים עזרה" אמרו לנו כמה ילדים מרייבנקלו.
"כן?" שאלתי.
"אנחנו בויכוח, מה יותר קשה עברית או אנגלית?" שאל אחד מהילדים.
"אנגלית" אמר פרסי.
"עברית" אמרתי.
"תני לי סיבה למה עברית" אמר פרסי.
"כי לנו יש לשון זכר נקבה לכל דבר, וכן אפילו על מספרים" אמרתי.
"כן אבל אין לכם אותיות שותקות" ענה פרסי.
"יש לנו שלוש אותיות מקבלות ל-T אותיות מהקבילות לK+C, ועוד שלושה לאותיות A+E ושלא תתחיל לדבר איתי על רוסית עכשיו, זה חתיכת סיפור אחד גדול" אמרתי.
"אחי אני מרגיש רע בשבילך" אמר אחד הילדים לשני.
"תתאר לעצמך מה זה להיות יהודי במקום עם מלא נוצרים" אמר הילד השני.
"אתה יהודי?" שאלתי.
"כן" ענה.
"גם אני!" צחקקתי.
"אני כבר יודע את שלך לפי המיונים אז אין צורך שתציגי את עצמך, אבל אני אנתוני גולדשטיין" אמר.
(ה.כ כן הוא דמות אמיתית יהודיה בספרים ג'יי קיי אמרה בעצמה)
"יש לך שם משפחה כל כך יהודי" אמרתי.
"שמעי, רוב היהודים הם כהן בכלל" אמר אנתוני.
"אפשר לומר, אכבל לפעמים ככה אפשר לדעת שאיזה שבט הגעת" אמרה נטע.
"איזה שבט?" אמרו פרסי והילד האחר ביחד.
"שבט ביהדות, לפי התנך בני ישראל היו מחולקים לשבטים, אז שם המשפחה זה הדרך לדעת את המקור שלך עכשיו" אמרתי
"ומה כל כך קשה בלהיות יהודי?" שאל פרסי.
"כשרות, אמונה, עצם העובדה שרוצחים אותך בדרכים שונות בגלל זה, השנאה הרבה כלפייך ויש עוד מלא" ענה אנתוני.
"מה זה כשרות?" שאל פרסי.
"זה חתיכת סיפור ארוך, בעיקרון זה דברים שאתה יכול ולא יכול לאכול, ועירבוב בשר וחלב" עניתי.
"אה אמרת לנו את זה כבר הקטע עם הכשרות" אמר פרסי.
"תאמין לי אתה לא מבין מה זה הקושי של פסח" אמר אנתוני.
"מה הקושי?" שאל הילד השני.
"אתה לא רוצה לדעת" אמרנו אני ואנתוני ביחד.
.
.
.
.
"מי רוצה אמת או חובה?" שאלתי.
כמה ילדים רצו אז כולנו הישבנו במעגל.
נטע אמת או חובה?" שאל אחד הילדים.
"חובה" עניתי.
"חובה עליך למלמד אותי עברית" ענה.
"בטוח?" שאלתי.
"כן אני יודע טיפה אבל לא שוטף" ענה.
"אמ מהי לשון ההפנינה למס' 3 לנקבה?" שאלתי.
"שלושה" ענה.
"זה שלוש, לא שלושה" עניתי.
"אבל יש ה' הידיעה" ענה.
"ה' הידיעה זה בתחילת משפט וזה לא קשור" עניתי.
"רגע יש לכם לשון זכר ולשון נקבה?" שאל פרסי.
"הו כן, להכול, לתקרה, לריצפה אפילו לכיסא" אמרתי.

נ.מ פרסי
"דאמ אני מרחם עלייכם" אמרתי לה.
"כן זה די חרא אבל מתרגלים" ענתה.
"טוב נמשיך?" שאלתי והמשכנו.
היו דברים מצחיקים, דברים מביכים, ודברים כמעט גרמו למכות(כמעט)
ואז זה יצא עליי ועל נטע, ואני שואל אותה.
"אמת או חובה?" שאלתי אותה.
"חובה" ענתה.
"חובה עלייך לצעוק קללה בערבית מהחלון" אמרתי לה.
"אוקיי" ענתה וצרחה משהו מהחלון.
"נטע!" אמרה ג'סי.
"מה?" שאלה.
"תשמרי על השפה שלך!" היא צעקה אליה.
נטע עשתה לה אצבע שלישית וג'סי החזירה לה וחזרה לספר שלה.
"מה היא אמרה?" שאלתי.
"קללה" ענתה ג'סי.
"נטע? מקללת?" עשיתי קול התנשפות מופתע.
היא בדרך כלל לא מקללת, ואם כן היא אומרת מיד סליחה.
"חיים רק פעם אחת, וחוץ מזה אני די אכלתי מלא סוכר סו..." אמרה נטע בבישנות הרגילה שלה.
"נטע זה לא טוב את גם גם ככה עם מלא הפרעות קשב..."  אמר אמיל.
"פפפ למי אכפת תכלס?" נטע ענתה.
"לנו אכפת" אמר אמיל.
"ולי לא" ענתה נטע.
"ילדה שקט ושבי" אמרה ג'סי.
ולאחר המשחק האחרוך הזה הכלנו לישון.

*למחורת*

נ.מ אמיל
קמתי בבוקר, ציחחצתי שיניים והכל היה כרגיל
או לפחות חשבתי.
"מי התעסק לי בשמפו?!" עצק ג'יימס.
"מה קרה לשמפו שלך?" צעקתי בחזרה.
"מישהו התסע- לא משנה ג'ק לקחתי לך מהשמפו!" עצק ג'יימס.
"בסדר!" צעק ג'ייק בחזרה.
"בבקשה להיות קצת יותר בשקט אני מנסה לישון..." אמר הארי.
"גם אני" אמר רון.
"בוהר טוהב" שמענו מישהו מפהק.
"בוקר ג'קסון.
עניתי.
"מישהו במקלחת?, מה יש לי משבו בשיער?" שאל.
ניסיתי להחזיק את הצחוק שלי.
"השיער שלך ניראה נורא" אמרתי וירדתי למטה.
"ג'ס נטע התעוררה כבר?" שאלתי.
"איזה? ישנה כמו תינוק המעצבנת"
"ניסת לגרור אותה?" שאלתי.
"היא כמעט נשכה אותי!"
"נטע! את תפספסי פנקייקים ותותים לארוחת בוקר!" צעקתי.
"באמת?" היא ירדה מידית.
"לא עכשיו קדימה להתארגן" אמרתי לה.
"מרושעע" היא ענתה ועלתה להתארגן.
"היי, את צריכה לתארגן" אמרתי.
"אוף" ענתה.
בסוף כולנו הלכנו לחדר האוכל, מלאפוי נעסה לפרטט עם לורן אבל ג'ון שלח לו מבטים רצחניים.
"תרגע בייב" אמרה לו לורן.
"אני פשוט לא אוהב אותו, לק קשור לזה שהוא מתחיל איתך אבל קשור לזה שאני לא סומך עליו" אמר ג'ון.
"אבא שלי היה אחד מהתומכים הכי גדולים של וולדמורט אחרי הכל" אמר ג'ייקוב.
_____________
היי סליחה שלא עברתי את האלף מילים.
לא העלתי אמול(28.12) כי זה היה יום ההולדת דל הבסטי.
דרך אגב יש לי עוד פאנפיקים, ומידה ואתה אוהבים אקדמית הגיבורים שלי אני אשמח אם תקראו.
וגם אני עושה פרק של שאלות ותשובות אנא תשאירו את השאלות שלכם(לדמיות שלי תשאלו מה שאתם רוצים, שיפים והכל)
וזהו
מקווה שנהנתם!

נכד וולדמורט והבן של פוסידון Where stories live. Discover now