נכד וולדמורט והבן של פוסידון

סטארבקס פרק 2

נ.מ הארי
לפתע הדלת נפתחה וילדה קטנה בת 3 בערך עם עניים כחולות ושיער חום חלק (או מטולטל) נכנסה ״פרסיייי״ היא קראה וחיבקה אותו .
״היי קטנה מה שלומך?״ הוא שאל אחרי שהרים אותה.
״ אני בסדר בסדר אח גדול״ אמרה.
רק רגע, היא אמרה כרגע אח גדול?!.
״היי אסטל״ אמרה אנבת׳.
אסטל חיבקה גם את אנבת׳.
השעון של פרסי התחיל לצפצף.
״אני חייב לזוז יש לי משמרת עוד חצי שעה במרכז העיר״ אמר.
״איפה את עובד?״ שאלתי. ״בסטארבקס״ אמר בגוואה.
״מה אתה עושה שם?״ שאלה הרמיוני.
״אני מכין את המשקאות" אמר.
"ואני גם אני מתנדב במכון לחקר וטיפול בים ובבעלי החיים בו״ הוסיף.
הוא גם מתנדב?! לא רק שהוא יכול להיות אל(אני מודה שהוא ניראה ממש אבל ממש חתיך).
אלה הוא גם מתנדב?!.
לעזעל. ״למה דווקא שם?״ שאל לופין.
״תמיד אהבתי את הים, ותמיד רציתי לעזור לו,כיאלו ראיתם עד כמה בני האדם מזהים את האוקיינוסים? זה נורא!״ אמר פרסי.
״אני חייב לזוז למשמרת אחרת אני יאחר וזה יורד לי מהמשכורת״ אמר ויצא.
לא לפני שהניח נשיקה על הלחי של אנבת׳ וחיבק את אמא שלו ואסטל.
אני לא מבין איך היא יכולה להיות מאושרת איתו.

נ.מ פרסי
״בדיוק בזמן ג׳קסון״ אמרה ג׳סיקה.
״שקט ג׳סיקה״ עניתי לה.
״אני מאוד מקווה שלא עשית מעשים אסורים עם החברה שלך, שאתה חופר עליה בארוחת המשפחתיות״ היא היתגרתה בי.
וסומק על על לחיי.
״מה? לא!״ עניתי אדום לגמרי.
״אז למה אתה מסמיקקקק״ היא שאלה שוב בהיתגרות.
אני כל כך שונא אותה!.
ואם אתם שואלים למה היא אמרה ארוחות משפחתיות?.
לצערי הרב היא בת דודה שלי מהצד של פול.
זה סיפור ארוך.
לפול יש 4 אחים.
״קדימה ג׳קסון תתחיל להכין את השתיה״.

נ.מ רון
״קדימה הולכים״ אמרה לפתע אנבת׳.
״לאן?. שאלה הרמיוני, ״לסניף סטארבקס שפרסי עובד״ אמרה אנבת׳.
״אבל אני רעבבב!״ היתלוננתי.
״סטארבקס זה בית קפה, יש שם גם אוכל״ אמרה הרמיוני.

נ.מ הארי
למה אני חייב? ללכת לבקר את נכד של וולדמורט במקום עבודתו? אני מעדיף להפסיק לשחק קוודיץ׳ משאר ליראות אותו שוב.

נ.מ אנבת׳
ניכנסו לסטארבקס וחיבקתי אותו.
״אווו פרסי מי זאתתתתתת״ אמרה משהיא בטון מתגרה.
״החברה שלי״ פרסי אמר בגוואה. ״זאת שאתה חופר עליה יד כמה היא מושלמת, חכמה, מצחיקה וכל השיט הזה בארוחות המשפחתיות?״ היא שאלה.
הסומק עלה על לחיי.
״כן״ פרסי אמר אדום גם.
הנערה היתה יפה.
אני לא אשקר,גופה היה מלא במקומות הנכונים.
שיערה חלק ובצבע חום עם בקבוקים קטנים בשיער.
טווי פניה היו יפים ועדינים.
עניה היו לא ברורות.
כמו של פייפר.
מוזר.
״טוב מה תירצו להזמין?״ שאל פרסי.
״אני אקח-״ התחלתי לומר אך פרסי קטע אותי. ״ ‏מילקשייק תות״ קטע אותי פרסי.
״איך אתה-״ היתכוונתי לשאול אך פרסי שוב קטע אותי.
״אני מכיר אותך״ הוא ענה,וחייך.
וכך גם אני.