פרק 12
אחד הדברים הכי קשים על האי זה השעמום לקח לנו זמן לאסוף אוכל ועצים למדורה
והלכנו לדוג פעמיים או שלוש ביום
אבל עדיין נשארו המון שעות פנויות טיילנו שחינו
אבל גם דיברנו
ודי מהר הרגשתי נוח עם אנה בדיוק כמו עם חברים שלי היא תמיד הקשיבה לי .
אהבתי לישון עם אנה באותה מיטה לפעמים היא הייתה מתכרבלת לידי עם הראש שלה על הכתף שלי
ופעם כשישנתי על הצד היא נצמדה לגב שלי עם החזה שלה היא עשתה את
זה מתוך שינה לא הייתה לזה שום משמעות
אבל זה הייה נחמד ונעים אף פעם לא ישנתי לילה שלם עם בחורה לפני כן
אמה ואני ישנו יחד רק לכמה שעות וזה הייה בעיקר בגלל שהיא הייתה כול כך חולה .
חיבבתי את אנה מאוד בלעדיה הייה מחורבן לגמרי .
אף אחד לא הציל אותנו אז פיספסתי את הפגישה אצל הרופא שלי בסוף אוגוסט
אנה הזכירה את זה בארוחת הבוקר יום אחד .
"מדאיג אותי שלא יכולת להגיע לרופא"היא אמרה
והעבירה לי את הדג "זהירות זה חם "היא אמרה
"אני מרגיש בסדר לגמרי "אמרתי ואכלתי בזהירות את הדג
"כן אבל היית די חולה לא ?"
"כן"
"תספר לי על זה .."
"אמא שלי חשבה שזה שפעת היה לי חום התחלתי להזיע בלילה ירדתי במשקל
אחרי שעשיתי בדיקות גילו מה יש לי "
"התחלת כימוטרפיה ישר "
"כן אבל זה לא עזר אז ניסו טיפול יותר קשה"
"בטח זה היה מפחיד .."
"כן מאוד בהתחלה חברים שלי ביקרו אותי אבל כשלא הבראתי חלק מהם פשוט הפסיק לבוא
זוכרת את חבר שלי בן ?"
"כן "
"הוא הייה בא כול יום יושב לידי שעות ורואה איתי טלוויזיה או סתם יושב שמה
הוא דאג לי הכי מכולם "
"נשמע שהוא ממש חבר טוב "
"כן ממש!"
אנה נעמדה ואמרה "תגיד לי אם תגלה שיש לך סיפטומים ?"
"בסדר רק אל תשאלי אותי כל הזמן איך אני מרגיש אמא שלי היית עושה את זה וזה שיגע אותי "חייכתי
"אני לא אשאל אבל אני אדאג טיפה "
"כן גם אני ."
YOU ARE READING
על האי
Fiksi Penggemarהייתי בת שלושים כשהמטוס הימי שבו טסתי עם הארי סטיילס התרסק במימי האוקיינוס ההודי הארי הייה בן שש עשרה הוא בדיוק החלים מהסרטן שהיה לו והיה בריא כבר כמעט שלושה חודשים תמימות. סיפור מרתק וממכר עוד לא קראתן סיפור כזה .
