מי רוצה להיות מלך?!

פרק 6.

יום ראשון ללימודים
ההסברים מה החוקים של בית ספר שיגעו את היפו. למה לעזאזל יש תלבושות אם אף אחד לא משתדל ללבוש אותה בכלל? למה בנות למדות עם בנים אם מומלץ שלא היה בניהם קשר? למה יש גם מנהל וגם מפקח? מזה מפקח? למה שעורי בית זה חשוב? למה לא כולם עושים אותם אם כך? זה שיגע אותו. אז הוא שיגע את ג'רמי בשקט. ג'רמי הסביר לו הכל בסבלנות. הוא סימן את עצמו בתור דוד של היפו.

הוא נכנס לכיתה בשעה 7:50 בדיוק. הוא חיפש מקום להתיישב. "מה אתה מחפש כאן?" תקף אחד ממעט הנערים שהיו שם. "אני לומד כאן מהיום. איפה אפשר לשבת?" שאל היפו מובך, הבעות פניהם של הנערים השתנו באחת
"איזה יופי! אתה יכול לשבת כאן." הנער הנמוך סימן על הכיסא הפנוי לידו בסוף הכיתה. בת אחת נכנסה "מי אתה?" שאלה ואז הנמוך שהציג את עצמו בתור קיבו מיהר לספר לה ולכל אחד שנכנס שהיפו הוא תלמיד חדש. "קוראים לי שון" הציג את עצמו תלמיד בעל שעיר שחור "אז היפו, מאיפה אתה?" היפו בר לענות אבל אז נכנס המורה. להיפו היו פרפרים בבטן, יום ראשון שבו הוא רגיל כמו כל נער בכדור הארץ : )
המורה הקריא שמות. היה לו קול משועמם אבל זה לא הצליח להוריד להיפו את המצב רוח. הוא סיים לקרוא את השם אחרון "אמיזגד היפו, מי זה?" היפו הרים את היד "אתה, יופי, אתה מבין מה שאני אומר? אני לא מדבר מהר מידי?" "לא" ענה היפו מובך, מרגיש שכל הפרפרים שהיו לו בבטן ברחו.
"אוקי. תעמוד" אמר המורה בקול יבש, "תכירו תלמידים את היפו. הוא בא אלינו מאיטליה. נקבל אותו בברכה.שב. עכשיו נמשיך בשיעור."  קיבו הביט בו מבט מוזר לרגע ואז עבר להקשיב לשיעור. אבל שון שישב מאחורי היפו לא הפסיק 'להציק' לו. 'ואו איטליה! אז אתה דובר גרמנית שוטף?' 'בערך'. הם התכתבו על דף בזמן שכולם נרדמו משעמום.
בעמצע השיעור נכנסה נערה עם שיער שטני וקצוות צבועים בירוק, היא הפריעה לכל השיעור ככל הנראה בכוונה כל הבנות אמרו לה שלום וחלקן אפילו חיבקו אותה. היפו לא היה צריך להיות מרגל כדי לקלוט שהיא מקובלת אבל זה לא מה שהוא ראה היא הייתה דומה מאוד למשהי שהכיר. הוא הבין מה ג'רמי עשה לו..
זיכרונות:
למלכה היה צחוק בהיר. על רקע גופה השחום נצץ ענק יפה. היא הסתובבה ודיברה אליו בגובה העניים "אני אמרתי לתופז להיתראות הועכשיו אני רוצה ילד חמוד שהיה בשבילי כמו בן, אתה רוצה להיות הבן שלי?" היפורין הקטן   זקף את ראשו בגאווה והסכים להיות לה כבן. הם הסתובבו אוחזים ידים ברחבי בשוק שהיה ריק כמעט לחלוטין, משהו מהיר גנב את הענק מצווארה של המלכה מדווי, היפורין כעס, "אל תדאגי אמא, אני אשמור עליך!" הוא התחיל לרדוף אחרי הגנב אבל הגנב ברח ממזמן. דמעות עמדו בעניו "לא הצלחתי, אני בן גרוע, אני לא צריך להיות הבן שלך" המלכה מדווי הביטה בו וחייכה "אני לא צריכה שתגן עלי, אני צריכה שתהיה שמח במה שיש לך. שתגן על מה שיש לשנינו ביחד" היפורין התנתק ממנה ואמר/הבטיח "אני יהפוך להיות חייל! אני אגן עליך! אני אגן על כולנו!"
~כעבור שלוש שנים~
"אני הבטחתי שאני אגן עליה! היא הייתה לי כמו אמא! מי אחראי למחדל הזה?! אני אדאג שהוא יענש!" הוא צרח. "דיי, סמל, דיי, אתה לא שד, השדים אשמים, היא מלכה, זה צפוי שהיא תהרג." אמר החייל שהוצב שם באותה שעה. "אני נשבע, אני יהרוג את כל השדונים האלה, את כולם. הם לא יפגעו בי יותר לעולם!"
——
'מה קרה?' כתב שון, 'כלום, פשוט היא ממש מוכרת לי' 'חחח, היא מוכרת להרבה בנים' 'מה?' תהה היפו 'עזוב..'. 'אז איך קוראים לה' כתב היפו בזמן שהמורה נזף בה 'תופז מדווי'.
היפורין צחק במחשבותיו, הוא מצא אותה!