שיעור אהבה || הושלם

פרק 13

״סליחה לא ראיתי״ אמרה והרימה את ראשה וראתה מולה את רזיאל. ״ר-רזיאל?״ שאלה מופתעת ברמות מטורפות, איך הוא בא לה פתאום? מה הוא עושה פה? איך הוא מצא אותה? הרבה שאלות עלו לראשה. ״גם אני התגעגעתי״ אמר וחייך אלייה. ״מ-מה? א-איך?״ גמגמה מההלם. ״עברתי בכל העולם, איפה לא הייתי, ואת היית פה? איפה כל סוף חודש ביליתי, את היית ממש מתחת לאף שלי״ אמר והתחיל להתקדם אלייה. ״א-אני...״ לא הצליחה לדבר מהשוק. ״את לא צריכה לדבר״ אמר ונשק באגרסיביות לשפתייה, רזיאל כל כך התגעגע לשפתייה של לרון שלא נתן לעצמו לנשק שפתיים של אישה אחרת, הוא מתגעגע לחום שפתייה. ״חכה רגע!״ אמרה לאחר שניתקה אותו ממנה אך הוא שוב נשק לשפתייה, בלי לשים לב הם נכנסו לחדר כלשהוא, לורן ניסתה להתנתק ממנו אך לא הצליחה, הוא התחזק מארבע השנים האחרונות. ״ארבע שנים! ארבע שנים אני חיפשתי אותך, לא יכולתי לחיות בלעדיך, הבית היה כל כך ריק, אני כל כך התגעגעתי אלייך, את החיים שלי״ אמר והתחיל לנשק לצוואר שלה, אומנם זה היה נעים אבל לורן הייתה צריכה לעצור את זה.

״מספיק!״ אמרה ודחפה אותו ממש חזק שהוא התרחק ממנה בכמה צעדים. רזיאל הופתע מאוד, הוא חשב שהיא גם מתגעגעת אליו. ״מה אתה עושה פה?״ שאלה רצינית. ״מה זאת אומרת? באתי אלייך״ אמר והתקרב אלייה. ״איך מצאת אותי?״ שאלה. הוא נאנח בעייפות כי הבין שאין לו ברירה והוא צריך להגיד. ״באתי לפה לאלכס, בשנתיים האחרונות אנחנו שיתפנו פעולה ביחד, אבל זה לא משנה עכשיו! את חזרת אליי! בואי נחזור להיות ביחד!״ שמח ושלח את ידו למותניה, הוא שוב התחיל לנשק את צווארה והיא שוב התנגדה לזה. רזיאל התעצבן והצמיד אותה על הקיר, הוא דפק בקיר וצעק ״מה יש לך?! למה את ככה?!״ בעצבים. ״אנחנו ממזמן כבר לא ביחד! תשחרר כבר ותחזור מאיפה שבאת״ אמרה לו, שניהם הסתכלו על אחד השני אל תוך העיניים. ״לא זכור לי שנפרדנו, את פשוט עזבת בלי להגיד שוב דבר! רגע... הילד״ אמר ונזכר שלורן הייתה בהיריון ממנו. ״איפה הילד?״ שאל מודאג. ״רזיאל.... אני נשואה כבר, יש לי מישהוא, תשחרר ותחזור לבית, להתראות לך״ אמרה והרימה את הגליל נייר ויצאה מהחדר משאירה את רזיאל מופתע מהמילים שיצאו מהפה שלה.

לורן הגיעה לאורי שפתח לה את הדלת ועזרה לו, שניהם שתפו את הידיים וירדו למטה. הם הגיעו לאלכס ולורן אמרה לו ״אני הולכת לבית...״ בחשש. ״ממש לא, את אישתי ואת צירכה להיות פה עד הסוף, עכשיו תסתמי ותחייכי״ לחש לה כשחבריו הגיעו והוא הצמיד אותה אליו. אלכס החזיק את לורן ובלי לשים לב לורן שיחררה מידו של הקטן, כמובן שלא כרצונה, אורי שיחרר ממנה את היד וראה שהיא מדברת. הוא התחיל ללכת לכיוון הממתקים, הוא לקח כמה לכיסים ובמהירות רץ למאחורי המבנה, שם הייתה מזרקה גדולה ויפה, דשא וספסלים. הוא התיישב בספסל ליד רזיאל שגם ישב, אבל כמובן שהוא לא ידע שזה רזיאל, ובמיוחד שזה אבא שלו, אורי התחיל לזלול את הסוכריות הטעימות והמתוקות.

״טעים לך?״ שאל רזיאל וחייך אליו. ״אמא לא מרשה לדבר עם אנשים שאני לא מכיר״ אמר עם שוקולד בפה. ״אתה מקשיב לאמא שלך?״ שאל והקטן הנהן עם ראשה לחיובי. ״כן, אמא שלי הכי טובה״ אמר. ״ומה עם אבא?״ שאל סקרן. ״אמא אומרת שאבא בעבודה, הוא יחזור עוד מעט״ אמר אורי כשהוא משך את העטיפה של השוקולד. ״אתה לא רוצה לחזור לאמא שלך? אולי היא דואגת״ חייך אליו. ״אמא מדברת עם ״הרשע״. ״הרשע? מי זה?״ שאל רזיאל טיפה מופתע. ״אמא והוא צועקים על אחד השני, ולפעמים אמא בוכה, אבל כשאני שואל אותה
מה קרה, היא אומרת לי... שהכל טוב״ אמר הקטן ודמעות החלו לרדת מעיניו. ״אי אי אי.... למה אתה בוכה?״ דאג רזיאל והתכופף על הריצפה. ״אמא אומרת שהכל טוב, אבל אני יודע שלא, כשמישהוא בוכה זה אומר שהכל לא טוב״ השפיל את מבטו הקטן. ׳בן זונה אלכס! מה הוא עושה ללורן?׳ חשב לעצמו רזיאל. ״אתה רוצה שנסלק את הרשע מאמא? שלא תבכה יותר?״ שאל והרים אותו למעלה, אורי נבהל. ״מה באמת? אתה יכול לנצח אותו?״ שאל מופתע קטן.