המשוררת.

קירות

אני דברתי אל קירות,
לבנים, נקיים מחטאים,
קשים, בלי רגשות
עם כמה תמונות, בשביל שהיה חיים.
דיברתי אל אנשים,
שחורים, כמו ליבם
הם עברו דברים קשים
אבל שידעו, אני גם.
משְווה, מאדם אל קיר,
המצב אינו מזהיר,
כי הקירות טובים יותר
אני תמיד מצליחה איתם להסתדר.
ועם אנשים? לא, לא נחפש את מי להאשים
אבל חלומות כנראה שלא אגשים
קירות דיברו איתי על בדידותם, על צחוקם
ואנשים לא דיברו מעולם
בלי להקשיב, כי אני סתם,
אני רק עוד אחת שרוצה הקשבה בעולם
אינעל דינאק, תכבדו,
לכו, מבחינתי תתאבדו.