המשוררת.

הלב שלי רגיש.

עוד דימעה ופרח/ איזה רגע
עוד שניה נוכח/ משתגע!
תזהרו על הלב שלי/ כמו בובת חרסינה
כל מילה בשבילי/ זהב- פלטינה.

פזמון:
זה כואב מאוד/ הלב שלי רגיש
הגיע עת לרקוד/ אולי קצת להרגיש,
לדרוך על הסכינים, סכינים, סכינים/
לחתוך את הלב שלי למיליון חתיכות.
איך זה שאותי לא מבינים/
זה גורם לי לבכות, לבכות.

היום הזה לא יגמר / לנצח,
אני פה אישאר/ ואנצח.
עם כל הסכינים/ המריבות,
נשארו אלפי מסכנים/ ברחובות.

פזמון: זה כואב..

המילה האחרונה פגעה/
אני לא מרגיש כבר כלום.
אולי כדי להרגע/ כי מבפנים הכל סתום.
המנגינה שהולכת לפי הלב/
חבל לא הכל כל-כך נעים.
מנסים כולם להתחשב/
לפי המנגינה שלי נעים.

פזמון: זה כואב..
שיר זה עם מנגינה, קריאה מהנה!