פרסי ג'קסון בעולם הקוסמים

פרק 6

הארי התעורר בחדר לא מוכר, בצבעי שחור וצהוב "מה זה? איפה אני? הוא שאל. הוא חיפש את משקפיו והרכיב אותם. פרסי בדיוק נכנס "או! אתה ער!" הוא הניח מגש על המיטה והתיישב לידו "אתה בחדר שלי. האוכל לא ממני, הוא מאיזה שדון מוזר שאמר: "הארי פוטר אדונילי צריך לאכול!" ודחף לי את המגש לידיים" פרסי גיחך לזיכרון. הארי הבין שמדובר בדובי: "כן, זה שדון שמחבב אותי ממש. אז, כל מה שאני זוכר לפני המקום הזה זה שסיפרת לי שאתה בן לאל יווני?" הארי שאל ופרסי הנהן עם כאב בעיניו- "חיים קשים לשנינו." פרסי אמר. הארי שתה מעט תה ואמר: "אולי תספר לי איך הגעת לפה?" פרסי נאנח והחל לספר לו על חייו- על גייב, על אמא שלו, על האוכל הכחול ועל המחנה- על השירותים (קטע שהארי מאוד אהב), על הארוחות, על המשחקים, על הלחימה ועל אנבת' וכמובן- איך הגיע עד להוגוורטס. כעבור 3 שעות להארי היה כל הידע. בינתיים מגש האוכל נגמר. "וזה בעיקרון, הכל" פרסי סיים. הארי חייך אליו. לפתע נשמעה דפיקה בדלת וקולו של סדריק נשמע: "פרסי! ארוחת ערב! גם מכריזים על האלופים!" נשמעה ריצה קלה והיה שקט. הארי קם ופרסי נעמד.

הם חייכו זה לזה כמו התאומים וויזלי ואמרו: "הקטה מעורבת לחלוטין" הם יצאו מהחדר והלכו ביחד לחדר האוכל. כשנכנסו הם נפרדו כל אחד לשולחנו. הארי התיישב בשולחן גריפינדור ומיד רון והרמיוני תקפו אותו בשאלות כמו: "איפה היית?! כבר נורא דאגנו!" או- "מה עשיתם ואיפה?!" הארי קצת התעצבן מזה וענה: "אתם לא החברים היחידים שלי ואתם לא ההורים שלי. יש לי זכות להסתובב עם אחרים בלי לתת לכם הסברים" הארי הסתכל לכיוון שולחן הפלפאף איפה שפרסי צחק עם ידידיו לבית. הארי קם, לקח את הצלחת שלו והלך לעבר שולחן הפלפאף.

כולם הסתכלו עליו, אפילו המורים. הוא התעלם מכל זה ונגע בכתף של פרסי: "אפשר לשבת פה איתכם?" פרס מיד זז ופינה להארי מקום. "תודה חבר" הארי חייך והתיישב. שולחן הפלפאף המשיך כאילו זה טבעי לחלוטין. לפתע גם מכמה בחורות מביקסבוקסטאון נשמעה הפתעה בעוד בחורה אחת קמה והלכה לכיוונם. פרסי זיהה אותה כנערה שביקשה את האוכל הצרפתי המוזר פעם. היא הגיעה אליהם והשולחן נראה מאוהב, חוץ מהארי ופרסי "אפשר לשבת פה?" היא שאלה "צריך קצת להתגבש מעבר לתחרות." הארי מיד זז כדי לפנות לה מקום בינו לבין פרסי ונצמד קצת למישהי שישבה לידו מהצד השני. הנערה מביקסבוקסטאון חייכה אליו והתיישבה. "אני פלר" היא אמרה. "מפתיע מאוד שמישהו יכול להתנגד למשיכת הווילה שלי, שניים לא פחות" המידע על וילה הגיע למוח של פרסי אוטומטית "זו הסיבה שזה" הוא הצביע על השולחן המביט בה כמו האחת והיחידה "קורה?" הוא סיים. היא הנהנה ופרסי הוציא שרביט "זה לא יפגע בך" פרסי הטיל עליה קסם. האישה הגבוהה שמנהלת את ביקסבוקסטאון קמה בצעקות על דמבלדור עד שראתה שהשולחן חזר לפעילותו הרגילה. היא הלכה לעבר פרסי: "אדון צעיר, אני מדאם מקסים, מנהלת בית הספר שבו הנערה שלידך לומדת. איך בדיוק הורדת את משיכת הוילה שלה?" במשך כל השיחה האולם שתק. פרסי חייך ואמר: "קסם שהמצאתי." האולם קרא בקריאות הלם וזעזוע. פרסי חייך אל מדאם מקסים ואמר: "אשמח ללמד אותך אותו אחר כך" מדאם מקסים חייכה אליו והלכה חזרה לשולחן הצוות. הארי בינתיים שם לב שנמחץ אל סוזן בונז והסמיק מעט "סליחה" הוא אמר וזז כדי לא למחוץ אותה, עדיין סמוק מעט. מכל האולם, בנים ובנות, זכרים ונקבות התחילו ללכת לשולחנות אחרים לשבת ליד חבריהם וחברותיהם. דמבלדור קם: "על יזמות, עזרה לתלמידת ביה"ס אחר והוכחה שכולם שווים לכולם- 100 נקודות לפרסי ג'קסון והארי פוטר!!!" האולם השתגע וכולם מחאו כפיים.