פרסי ג'קסון בעולם הקוסמים

פרק 8

עברו כמה ימים מאז המקרה והיה נראה שרון ודראקו ניסו להתחמק כמה שיותר מפרסי. כמובן שהארי ידע על המקרה. וכמובן ש"בטעות" הם דיברו על זה ליד הרכלניות של בית הספר- לבנדר בראון ופרוואטי פאטיל, כל בית הספר ידע על זה. בעוד פרס הולך במסדרון לכיוון שיעור הגנה מפני כוחות האופל עם המורה מודי- עין הזעם, שהייתה לפרסי תחושה לא נעימה לגביו, משהו בסגנון מפלצת מהשאול, הארי רץ אליו במבט מבוהל. פרסי הלך איתו לכיוון הכיתות שהיו זו ליד זו בעוד הארי מדבר: "המשימה הראשונה" הארי הביט סביבם, הנמיך את קולו לכדי לחישה ואמר: "זה דרקונים" פרסי קפא באותו רגע. הארי הביט בו ונזכר בניסיון המר של פרסי עם הדרקון וסילנה בוריגרד. פרסי חייך כעבור שנייה, חיוך מזויף ולחוץ זה בטוח, אבל חיוך. הוא אמר: "אז נצטרך להתמודד" פרסי נופף להארי כשהתרחק ונכנס לכיתה שלו.

באותו יום אחר הצהריים פרסי והארי חיפשו בכל הספרייה מידע שיעזור להם לנצח את הדרקון בעזרת שרביט בלבד. הארי חיפש במדור חיות הפלא בעוד פרסי הלך על לחשי טבע. הוא ראה ספר מאובק שהיה עליו סימן מוזר, כמו... הסימן של פוסידון! פרסי פתח את הספר וראה מידע על חצויים קוסמים בעבר. הוא עבר על פני הספר כשקלט כישוף אשר מאפשר להראות לאויב את ההילה שלך. משמע- למד אותו מי הבוס. פרסי הבין שזה פועל טוב לבני פוסידון כי ההורה שלהם הוא מ3 הגדולים. פרסי קח את הספר לתיקו ויצא מהספרייה עם הארי המבולבל.

*שעת ארוחת הערב* פרסי אכל ושתה כרגיל עם חבריו מכל הבתים אך הרגיש כאילו משיהו צופה בו, לא משהו חדש כי הבנות תמיד הסתכלו עליו אבל היה במבט משהו... אפל. הוא הסתכל מאחוריו לשולחן סלית'רין וראה שיש מישהו אחד שלא אוכל ולא שותה, אלא מביט בו ישירות בלי להזיז מבט. הוא היה לבוש מעיל שחור עבה ופניו היו מוסתרים. הבחור קם ויצא מהאולם. פרסי הבין שהוא מבקש מפרסי לעקוב אחריו. פרסי קם בטענה שהוא הולך לשירותיו ויצא לעבר המסדרון בעקבות הבחור. הוא הלך 3 צעדים לפני שקלט שנכנס למארב. איך הוא קלט? חרב הוצמדה לו לגרון והבחור היה מולו, מחייך כמו חתול צ'שייר. "פרסי ג'קסון" הוא צחקק בטון שעורר חלחלה בפרסי "שנים עברו מאז שנפגשנו. או שעוד לא נפגשנו עדיין?" פרסי חיפש את אנקלוסמוס בכיסו והתכונן לתקוף כשקלט שהם מדברים יוונית "מי אתה?" פרסי לחש כדי שגרונו לא ייפגע. הבחור חייך ואמר: "אתה באמת לא מזהה אותי?" המעיל טיפה ירד מהבחור והחרב חזרה לנדן. פרסי לא האמין למראה עיניו. הוא חיבק את ניקו למרות שהוא לא אוהב חיבוקים. הייתה לו רק שאלה אחת: "איך?"