פרסי ג'קסון בעולם הקוסמים

פרק 7

שאר הארוחה עברה בנעימים. הארי ופרסי נהנו עם שולחן הפלפאף וצחקו בכל רגע. הארי אפילו קלט את קראב וגויל עוברים בשולחן סליתרין רחוק ממאלפוי. אפילו סנייפ חייך מתישהו! לפחות זה היה נראה להארי כמו חיוך. כעבור ארוחה אחת נעימה ומלאת כיף מאי פעם דמבלדור קם והכריז: "בואו נכריז על האלופים של הטורניר!" דמבלדור חשף את גביע האש מהמתקן המוזר שלו והגביע עלה בלהבות כחולות. פרסי הסתכל על הגביע בידיעה שהקטה ארגנה את הצבע. פתק עף מהגביע. דמבלדור תפס אותו והכריז: "אלוף דורמסטאנג- ויקטור קרום!" הבחור שככל הנראה שמו ויקטור, אשר פרסי ראה אותו מסתובב עם כמה בנות מדי פעם קם והאולם הריע. הוא הלך למנהל שלו ומשם לחדר צדדי. הגביע בער שוב וקלף נוסף יצא: "אלופת ביקסבוקסטאון- פלר דלאקור!" פלר קמה, חייכה לפרסי והארי והלכה לעבר המנהלת שלה ומשם לחדר. האולם השתתק ופרסי התכונן לתורו ולכן התכונן לקום כשדמבלדור קרא: "הארי פוטר!" הארי קם ופרסי השתתק בהלם. הוא ניסה לקרוא להקטה במחשבות אך היא לא ענתה. רק הרגיש גיחוך קל מצידה. הארי קם והלך לחדר כאשר הצוות בעקבותיו. כולם חשב שהקריאה הופסקה כשהמורים הלכו אל עבר החדר הסודי אך אז האולם רעד והיה נראה שהמקור מתחת לגביע. כולם היו באימה כשקול נשמע קורא מהגביע: "פרסי ג'קסון!" הגביע השתתק מיד אחרי הקריאה והרעידה הופסקה. 'עירבת את אבא שלי?!' פרסי זעק להקטה במחשבותיו. הוא קיבל רק צחוק מרוצה בתגובה. פרסי קם והלך לעבר החדר של האלופים, לא מתייחס למורים. הוא נכנס לחדר בעוד הארי ישר תקף אותו בשאלות- "פרסי, מה זה היה?! הרגשנו את זה עד לפה!" פרסי נתן לו מבט של- אסביר את זה אחר כך. מיד אחריו המורים נכנסו וקפצו עליו ועל הארי בשאלות: "הכנסתם את השם של הארי לגביע?!" "מה היה הקול הזה?!" הארי היה משותק מפחד בעוד פרסי הביט בהם במבט עצבני. הם פנו לבחור מוזר שטען כי חובה עליהם להשתתף.

אמרו להם שמחר הם יחזרו לחדר למען בדיקת שרביטים ודיבור לעיתונות. המורים יצאו. רק מורה אחד נשאר- סנייפ. הוא הביט בהם ופרסי הרגיש מתקפה מוחית והדף אותה. "אודה לך אם לא תפלוש למוח שלי, פרופסור סנייפ" שתי המילים האחרונות נעלמו בלעג בעוד סנייפ יצא מהחדר.

פרסי חייך להארי בעוד קרום התקרב אליהם ואמר במבטא כבד: "אני לא יודע איך זה אצלכם אך אצלנו, מורה שנכנס לראש של תלמדי בלי רשותו, מגורש ומועמד למשפט." פרסי הנהנן וקרום התרחק חזרה לכורסה. פרסי והארי יצאו מהחדר. הם לא שמו לב למכשפה צרפתייה בלונדינית שבהתה בהם ביציאתם. הם יצאו מהאולם ונפרדו כל אחד לדרכו. פרסי הלך במסדרון ריק כאשר הופיעו מולו משום מקום 3 סלית'רינים, 2 גורילות וחמוס אחד, כמו שהארי תיאר אותם. היה גם בחור גריפינדורי שהיה עד לא מזמן חבר של הארי- רון וויזלי. רון גיחך ואמר: "בטח לא ציפית לזה- אנחנו עומדים לכסח אותך על הבעיות שאתה יוצר." פרסי הביט בהם בתמיהה: "איך הופעתם פה לפתע?" החמוס ששמו "דראקו מאלפוי" אשר היה מאוד ידוע לשמצה בהוגוורטס עמד לענות כאשר רון התפרץ לפתע: "לקחנו את גלימת ההיעלמות של הארי." דראקו נהיה אדום נורא וצעק על רון: "וויזלי מטופש! למה גילית לו?!" רון נהיה אדום כמו השיער שלו: "מה זה משנה?! גם ככה אנחנו מתכננים להרוג אותו ולהחזיר לעצמנו את הארי!" עד לאותו רגע פרסי לא פעל- הם לא באמת יכלו להורג אותו כי הוא היה מכסח אותם גם ככה. אבל הם דיברו על הארי כמו רכוש, כמו כלי שלהם. ופרסי ידע כמה זה מעצבן כשחושבים עליך כמו כלי. פרסי קפץ קדימה והאינסטינקטים החצויים שלו פעלו. הגורילות- קראב+ גויל נעמדו מול מאלפוי אך פרסי הכה אותם בפנים ודחף אותם לאדמה שכאשר פגעו בה- התעלפו. הוא נעמד מול דראקו ורון שהפסיקו להתווכח כשקלטו אותו והביטו בו באימה והתרחקו לאט לאט. דראקו צעק: "אבא שלי ישמע על זה!" אז פרסי חייך אליו בעצבים, הרים את הגלימה של הארי ואמר: "מעניין מה יחשבו פה על גניבת ציוד אישי של תלמיד אחר וניסיון עלוב להרג" פרסי עצר, הביט בהם והיה רציני: "פעם הבאה...." הוא השאיר את האיום תלוי באוויר בעודם בורחים. פרסי הביט בגלימה "הארי שישמח לקבל את זה חזרה" אמר פרסי והלך לעבר כיתת הלימוד של הארי.