קוסמים ומיטולוגיה יוונית. לא, משהו פה יכשל...

6

אנבת

לונה חייכה לשנינו  "אתם לא היחידים שמוזרים פה. גם אני רואה אותם" היא אמרה כשפרסי התקרב לסוס והיה נראה שהוא מדבר אתו.

רון ו הרמיוני הסתכלו עליה ואז עלינו בצורה מוזרה.

הארי היה נראה שגם רואה אותם.

"הם חמודים" פרסי ליטף אחד מהם.

עכשיו גם הארי הסתכל עליו כמוזר.

אני משכתי בכתפיים.
הייתי די עייפה, והתחיל להמאס לי מהתלבושת הזאת. סימנתי לפרסי והוא התיישב לידי. חיבק את כתפי ונתן לי נשיקה קטנה ומתוקה על המצח.

אני חייכתי והכרכרה התחילה לזוז.

בדרך היה שקט לא נעים.
ואז רון פצה את פיו "אז... מה זה היה מקודם?" שאל.

והארי אמר "אתה לא ראית את הסוסים?, זאת השנה הראשונה שהם מופיעים פה,,, אבל ראיתי אותם בטוח"

לונה אמרה, "הם תמיד היו פה".

ואז המיני אמרה "אלה *כככככע*, זה הכי הגיוני. רק מי שראה מוות רואה אותם, אתם ראיתם מוות?".

היה שקט לכמה זמן. אני ופרסי הגבנו יחד. מעיין התכווצות קטנה ובילתי נראית. כאב. הזיכרונות שעלו בי יחד עם המצב רוח לא היו שילוב הכי טוב.

"כן" ענה פרסי במקומי. הוא ידע שזה קשה. גם לו היה קשה, אבל אני שיר חשבתי על לוק.

אני לא יכולתי לדבר לשניה. פרסי גם העציב. וראיתי את הארי מתלבט. הוא היה דפוק אם... "אני ראיתי את סדריק מת שנה שעברה, את מי אתם ראיתם?" והינה הוא עשה את זה.
הרמיוני נעצה בו מבט. אבל רון רק משך בכתפיו.

פרסי הסתכל עלי, ידענו שאנחנו לא יכולים להתחיל להקריא את כל הרשימה, אז אמרתי "סתם מישהו, לא באמת חשוב".

הוווווו וווו, נשמתי עמוק והפעלתי חייך קטן על שפתי בכוונה שהם יסתמו ונוכל להגיע בשקט למקום שאליו אנחנו צריכים להגיע.

הארי.

זה היה קהש להיזכר בסדריק, אבל אני רואה שפרסי ואנבת גם עצובים. הייתי חייב לשאול, אני עדיין לא בטוח עד כמה הם אמיתייים, אולי הם בכל זאת מתחזים.

התשובה שלהם רק הוכיחה עוד עד כמה אני צודק.
בהחלט משהו לא בסדר איתם.

הגענו והתחלנו ללכת בדרך הרגילה לאולם הגדול. האמריקניים עקבו אחרינו ואנבל?, ככה קוראים לה?, בכל מקרה, היא נראתה ממש מתלהבת.
היא הסתכלה לכל מקום וכאילו ניסתה לשנן את כל האדריכלות של המקום.
טוב, זה לא בדיוק כמו הרמיוני, אבל, היא נראת בסדר.... שניה מה?, איך אני יכול לחשוב ככה?

הם רשעים אני צריך להתרכז רק בזה.

נ"מ פרסי

הזיכרונות עלו בי, זה היה נורא. שוב פעם לשמוע את הקולות של כולם מהסיוטים שלי מדברים לי בראש. הם אומרים 'הכל באשמתך'. אהאההאה, אני לא יכול להשתחרר מזה. אבל אני חייב להיות חזק. בשביל אנבת, בשביל כולם ובמיוחד בשביל עצמי.