Put the time back. להחזיר את הזמן אחורה. (boy×boy)

פרק 3: לשנות את דעתו-

הוא הסתכל בעיניים שלי ואני בשלו, העיניים הירוקות היפות שלו. הרגשתי כאילו אני מתאהב מחדש, הוא קם
״אני מצטער אם הבנת אותי לא נכון, אני סטרייט ולך יש בכלל קראש אחר״ הוא חייך והבליט את שתי הגומות שלו.
הוא החזיר לי את היומן
״ניפגש פעם אחרת, לא עשינו היום כלום, כבר מאוחר״
בדקתי מה השעה וראיתי שכבר 2:30 בלילה
״איך אתה תחזור?״ שאלתי בדאגה
״אל תדאג, אני כבר יסתדר״ הוא אמר וחייך, הוא פתח את הדלת ובא לצאת.
*דמיון*
״חכה״ אמרתי בשקט מקווה שהוא שמע אותי
הוא הסתובב אלי והתקרב
״א-אני מממ אני רוצה להגיד לך משהו״
״מה?״ הוא שאל ולא הבין מה קרה,
״אתה רוצה לדעת מי הקראש שלי?״
״כן״ הוא אמר
הוא כבר מת לדעת
התקרבתי אליו ונישקתי אותו בעדינות
ולחשתי לו באוזן ״אתה״
הוא הסתכל עלי ולחש ״ אמרתי לך שאני סטרייט״
*סיום דמיון*
זה מה שדמיינתי שיקרה אם אני יספר לו את האמת, אז נתנתי לו ללכת
נכנסתי למיטה ושמעתי שירים של בילי אייליש נתנתי לדמעות לרדת וככה נרדמתי.
קמתי בבוקר והשעון לא צלצל. ניסיתי להדליק את הטלפון אבל הוא לא נדלק, חיברתי אותו למטען וראיתי שאין לי אחוזים ושהשעה כבר 8:45 ושאני מאחר!
הלכתי למראה וראיתי שהעיניים שלי ממש אדומות שטפתי מהר פנים התארגנתי, ויצאתי מהבית בשעה 9:00, הגעתי בדיוק בשיעור השני.
״בוקר טוב״ המורה אמרה
״אתה נשאר שעה, לפחות להארי לא יהיה משעמם״
לא הבנתי למה היא מתכוונת אבל התעלמתי
״איפה לשבת?״
היא הצביעה לכיוון הארי וחשבתי למה דווקא לידו, ישבתי לידו. שנינו שתקנו מהמבוכה. אני הוצאתי מחברת והתחלתי לצייר את הארי ולהסתכל עליו קצת בתקוה שהוא לא יקלוט, וזמזמתי 'everthing i wanted'
הוא הסתכל עלי ״ מה אתה מצייר?״
״ככ-כלום״ גמגמתי
״בטח״ הוא גיחך וניסה להסתכל
אבל למזלי היה צלצול להפסקה,מהר הכנסתי את המחברת. לקחתי טלפון ואומניות ויצאתי לבחוץ, שמעתי קצת מוזיקה, ואז שיר באה מאחורי והבהילה אותי
״היי״ היא צרחה
״מה יש לך, משוגעת!״
״מה קורה?״ היא צחקה
ואני שתקתי
״הכול בסדר?״ היא שאלה
״כן״ שיקרתי
״נו ספר! אתה לא טוב בלשקר״ היא אמרה
כן אני באמת לא טוב בלשקר
התחלתי לספר לה בקצרה: ״אני והארי נפגשנו כדי לעשות את העבודה ואז הוא ראה את היומן שלי אבל למזלי יא קרא את הדף שבו לא רשמתי את השם שלו, והוא חשבת שרשמתי על קראש שיש לי, והוא בעצמו אמר לי שהוא סטרייט״
״אז אולי כדאי שתשנה את דעתו״ היא קרצה
״אני רציני״ הסתכלתי עליה
״גם אני״ היא אמרה במבט רציני.
נגמרה ההפסקה והלכנו לכיתה. היום עבר בכך שריגלו עלי ועל הארי, שאני חי בסרט ושאני מאוהב בו. דיברתי עם שיר והיא אמרה שאין לה מושג מי אמר את זה.
״אבל רק את יודעת. רק לך סיפרתי״
״אני לא מבינה, אתה מאשים אותי במשהו?״ היא הסתכלה עלי במבט כועס
״אני לא מאשים, אני מציב עובדות״
״סיפרתי רק לכמה חברות, אבל״
״מה!?״ קטעתי אותה באמצע ״את מרכלת עם חברות שלך עלי?!״
״לא, אתה לא מבין״ היא ניסתה להסביר
״איך אני סומך עליך בכלל!״ התעצבנתי והלכתי לכיתה
רציתי כל כך ללכת הביתה אבל אני צריך להישאר שעה ועוד עם הארי!