פרק 6: שיכור-

674 57 4
                                    

שיר באה עם שני כוסות של ויסקי. אחד לי ואחד לה
״זה עם אלכוהול״ הסתכלתי על הכוסות
״כן״ היא אמרה
״אז, לא תודה״ הרחקתי את הכוסות
״נו תזרום, מה אכפת לך״ היא הסתכלה עלי עם פרצוף מתחנן וניסתה לעשות פרצוף חמוד אבל לא הצליח לה. צחקקתי מהניסיון הכושל ״טוב נו״ גלגלתי עיניים
״יש״ היא אמרה והושיטה לי כוס אחת,
הסתכלתי על הכוס חשבתי קצת ולקחתי לגימה קטנה, היה לזה טעם חריף ומגעיל, זה היה יוצר טוב ואפילו טעים יותר. ועם כל לגימה זה היה יותר טעים אז לקחתי עוד כוס ואני לא יודע כמה כוסות לקחתי אבל זה היה הרבה.
נקודת מבט הארי:
דיברתי עם חברים ואז חיפשתי (עם העיניים) את לואי ולא מצאתי אותו. ״אני תכף חוזר״ אמרתי להם.
והתחלתי לחפש אותו, שאלתי את כל מי שראיתי אם הוא ראה את לואי ואף אחד לא ראה אותו.
יצאתי לבריכה שבחוץ ולא ידעתי מה לעשות, ואז ראיתי אותו יושב על הדשא שליד הבריכה, ולידו בקבוק חצי ריק של ויסקי. הרגשתי הקלה כשראיתי אותו, ישבתי לידו בשקט כדי לא להבהיל אותו
״היי״ לחשתי
״מממ״ הוא נשמע שתוי ונראה שתוי
״איפה שיר״
״עם חברות״ הוא אמר ולקח לגימה מהויסקי ולא הפסיק לשתות
״שיט זה נגמר״ הוא הרים את הבקבוק והסתכל עליו
״תלך להביא לי עוד בקבוק״ הוא אמר בלי להסתכל עלי
״נראה לך, לא יקרה״ צחקקתי
״למה לא?״ הוא אמר ברצינות
״למה אתה צריך לשתות בכלל?״ הסתכלתי עליו
״כדי להיפטר מהבעיות שלי״ הוא הסתכל עלי בחזרה
״איזה ביות יש לך?״ שאלתי
״אתה״ הוא הסתכל עלי וצחקק
״למה אני בעיה?״ שאלתי כ לא הבנתי
״אתה באמת שואל?״ הוא הסתכל לי בעיניים
הוא נגע בדשא ואמר ״הארי לא מבין, הוא חושב שיש לי קראש אבל הוא לא מבין שהוא הקראש שלי, ושאני אוהב אותו וסוף סוף שהתנשקנו הייתי בעננים וחשבתי שזה אמיתי, אבל לקח לי זמן להבין שאני חי בסרט, שזה לא באמת ושהוא אף פעם לא יאהב אותי בחזרה״ הוא דיבר עליי כאילו שאני לא לידו ונזל לו דמעה. הייתי בשוק והוא המשיך: ״למה הוא עושה לי את זה, למה הוא משחק לי ככה בלב?״ הוא שאל והסתכל עלי, ואז הסתכלתי עליו וראיתי שהוא רציני ״נו תענה לי! למה הוא עושה לי את זה?״ הוא הסתכל עלי ולא הפסיק לבכות
״הוא בטח אוהב אותך״
״אם הוא אוהב אותי אז למה הוא מתבייש בי?״
״אל תדאג הוא לא יתבייש בך יותר״ חייכתי בעצב
״איך אתה יודע?״ ירדו לו דמעות
״תסמוך עלי״ ניגבתי לו את הדמעות
נקודת מבט לואי:
״תסמוך עלי״ הוא אמר וניגב לי את הדמעות
אני לא מצליח לזהות מי זה, אני לא מרגיש טוב. המקום התחיל להסתחרר נהיה לי חם ורציתי להקיא. העיניים שלי נעצמו,הרגשתי שנפלתי אחורה ושמישהו מחזיק אותי, שם אותי על מיטה ומכסה אותי. אני פותח עיניים טיפה ורואה את הארי פותח את הדלת
״חכה, לאן אתה הולך?״ צועק כדי שישמע אותי
נקודת מבט הארי:
״לאן אתה הולך?״ הוא צעק
״אממ, הביתה. נראה לי״
״תישאר״ הוא עשה לי פרצוץ מתחנן. הוא כל כך חמוד שהוא עודה את הפרצוף הזה יאוו.
״אתה שיכור״ הסתכלתי עליו. עם כמה שרציתי להישאר
״תאמין לי אני כל הזמן חולם על הרגע הזה, תגשים לי את החלומות״ הוא חייך, הוא כזה חמוד כשהוא מחייך.
״אתה תתחרט על זה״
״תאמין לי. אני לא״ הוא צחקק
״פליזז״ הוא התחנן
״טוב נו, יש לי ברירה אחרת״ סגרתי את הדלת את האור, ופתחתי מנורה קטנה שליד המיטה
״אל תעבוד עלי שנינו יודעים שגם אתה רוצה להישאר פה״ הוא קרץ לי וצחקקתי.
יאוו הוא כל כך צודק, אבל הוא יתחרט על זה מחר.
עוד שיר של לואי!!! בזכות חברה שלי. תודה ❤️שונאת אותך

Put the time back. להחזיר את הזמן אחורה. (boy×boy)Where stories live. Discover now