Put the time back. להחזיר את הזמן אחורה. (boy×boy)

פרק 4: זה לא חלום-

נכנסתי לכיתה הסתכלתי על הארי וחייכתי, הוא הסתכל עלי במבט רציני והמשיך לקשקש במחברת. לא הבנתי למה הוא לא מתייחס אלי, עשיתי משהו? אמרתי משהו?, אולי העלבתי אותו? התחלתי להילחץ.
ישבתי בכיסא שבשולחן לידו, הוצאתי אוזניות והתחלתי לשמוע מוזיקה. בדקתי מה השעה ועבר רק 10 דקות, 10 דקות של שקט, של מבוכה.
״נמאס לי!״ אמרתי בשיא הביטחון משהו שלא מתאים לי, הוצאתי את האוזניות מהאוזניים
״למה אתה לא מדבר איתי, אתה כועס עלי או משהו?״
״אני אמור לדבר איתך?״ הוא שאל
״אתה רציני? שכחת מה קרה אתמול?״
״מה כבר קרה? יש לך קראש אחר, אם על זה אתה מדבר אז אל תדאג אני לא יגיד לאף אחד״ הוא הסתכל עלי והמשיך לקשקש במחברת
״זה שלי יש קראש אחר, זה לא אומר שאנחנו לא יכולים להיות חברים״ ״שניה״ אמרתי
״זה קשור לזה נכון? זה קשור לשמועות ועל זה שריכלו עלינו?״ העלתי טיפה את הקול שלי
״רק בגלל זה, ממתי אכפת לך מה אומרים עליך? אתה לא תשתנה אתה תישאר הילד המקובל שתמיד היית, כי איזה ילד מקובל יסתובב עם ילד בודד שאין לו חברים״ אמרתי את כל מה שחשבתי והרגשתי כל כך הקלה אבל פחדתי מהתגובה שלו. הוא עזב את המחברת והתקרב אלי
ולחש: ״ זה ממש חבל שאתה חושב ככה, אולי כדאי שתפסיק לחשוב ככה״ הוא התקרב אלי יותר
ואני הסתכלתי בעיניים הכחולות שלו שאפשר לצלול בתוכם הוא חייך
והסתכל לי גם בעיניים ״הייתי צריך לעשות את זה ממזמן״ הוא לחש ונישק אותי. הרגשתי שאני בגן עדן, שה יותר טוב ממה שדמיינתי. הפרדנו את השפתיים והסתכלנו אחד על השני וחייכנו
״אתה מתחרט״ שאלתי בחשש
״לא, אף פעם, כל הזמן חשבתי על הרגע הזה״ חייכתי.
היה צלצול וחזרתי הביתה עם חיוך ענקי משחזר את הרגע השל הנשיקה עד שנרדמתי.
פרק קצר אבל שווה את זה
שיר של לואי כדאי לשמוע!!!!