את, מעריצה של הלהקה המצליחה ביותר בעולם: ביטיאס. הלכת למפגש מעריצים ולא יכולת לעצור את רגשותייך. התמזל מזלך ולא אחר מפארק גימין בכבודו ובעצמו שם לב אלייך, הצטלם איתך והשאיר לך הפתעה קטנה לה לא ציפית.
עם הזמן שניכם מתחילים לדבר, להיקשר ולהיפגש, מה שי...
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
עבר שבוע מאז שג'ימין ואת התחלתם להתכתב. הוא כתב לך דברים נחמדים, אבל לרוב עיצבן אותך. בצחוק כמובן. הערות המתוקות והמעצבנות שלו גרמו לך להרגיש טוב, אפילו טוב מאוד. אבל מה שהרגיש הכי טוב היה שהוא הזמין אותך לצילומים שלהם בתור צופה. להסתכל על ביטיאס מצטלמים, קרובים כל-כך אחד לשני.. חלומה של כל משפפת או כותבת פאנפיקים אפשרית.
והנה את, עומדת בסט הצילומים הססגוני ומביטה בשבעת הבנים המופלאים שאת מעריצה בטירוף מצטלמים להם במקצועיות מוחלטת. בזמן שבהיית בהם, שמת לב שמיןיונגי בכבודו ובעצמו בוהה בך גם כן. המבט הקר והארסי שלו גרם לך באופן מידי להשפיל את מבטך כלפי מטה.
אחרי כמה רגעים, בהם הפסקת להסתכל על הבנים והלכת להתיישב בפינת סט הצילומים, שמעת צעדים מתקרבים לעברך והרמת את מבטך כלפי מעלה. "מי את לעזאזל ומי נתן לך את הזכות לבהות בנו?" הוא אמר במרירות וזקף את גבתו. בלעת את רוקך בלחץ והעברת יד בשערך, "א-אני.." לא יכולת להמשיך את המשפט. יונגי, שעמד מולך, נראה עצבני אבל גם כל כך מושך. השילוב של הדבר גרם לך לבלבול אמיתי. "זאת (ה/ש)." אמר קול שהגיע מאחוריך, "ג'ימין!" צעקת בהתרגשות וחייכת אליו. הצלחת לראות לרגע קטן וקלוש סומק על לחיו היפיפיות עקב תגובתך לקולו. הוא חייך בעדינות כהרגלו, אבל גם בצורה מושכת כתמיד.
"אתה מכיר אותה, ג'ימיני?" הוא הנהן לחיוב, התקרב ליונגי והניח יד על כתפו. "היא חברה טובה שלי." הוא קרץ לך. לאחר מכן הוא העביר את מבטו ליונגי והביט בו בעיניים גדולות. יונגי הביט בג'ימין בחזרה ונראה שהמבט החמים הזה לא בדיוק מעניין אותו, אבל הוא עדיין חייך. חיוך ערמומי שהדאיג אותך.
"למה אתה מחייך ככה?" שאלת פתאום, מקבלת מבט שלא הצלחת לפענח מיונגי. "אני רק תוהה לעצמי.." הוא השתחרר מאחיזתו של ג'ימין בכתפו, "איך את חושבת שאנחנו מצטלמים? זאת אומרת, לא הפסקת להסתכל עלינו מהרגע שנכנסת." הבטת ביונגי, לחוצה עוד יותר ממקודם. הוא התיישב על ידך ועדיין חייך את אותו החיוך הערמומי.
"פשוט תגיד את מה שאתה רוצה להגיד." אמרת בצורה ישירה ומוחלטת. ג'ימין היה קצת מופתע מתגובתך, כיוון ונראית לחוצה מקרבתו ומהתנהגותו של יונגי. מה שהיה נכון והגיוני בהחלט.
יונגי צחק כתגובה, "בחורה לעניין. אני מכבד את זה." אמר וקרץ לג'ימין, שישר ניתק את קשר העין שלו עם הגדול ממנו. "לא הפסקת להסתכל על ג'ימיני שלנו בפרצופים מוזרים למדי..."
"זאת אומרת... את חושבת שג'ימיני מצטלם בצורה גרועה?" כיווצת את שפתייך והסתכלת ישירות בעיניו של יונגי. היית עצבנית. "למה שאני-!" הוא הנהן לשלילה ואת שתקת מיד. "אולי.. אולי תצטלמי איתו. תראי לו איך לעשות פוזות ולהתמסר לצילום. הרי, לפי המבטים שנתת לו מקודם נראה כי את באמת מבינה עניין רב בזה." עינייך נפערו לרווחה.
"ה-היונג!" צעק ג'ימין בתגובה. הוא הביט ביונגי, נראה כי הוא עצבני מדבריו. "תתעלמי ממנו. הוא סתם אידיוט. אני יודע שזה לא מה ש-" קמת ממקומך ונעמדת בדיוק מול יונגי, "אני אעשה את זה." אמרת לשניהם בהחלטיות. אך עינייך לא ירדו לרגע קט מיונגי. "מצוין." הוא נעמד והניח יד על כתפייך, "אני אגיד לצלמים להתכונן."
***
'טיפשה אחת! מה לעזאזל את עושה?! למה... למה הסכמת..' חשבת לעצמך. אין לך שום ניסיון ב.. מה זה היה? דוגמנות? לא, לא. זה.. אוי לא משנה.
בכל מקרה, כל מה שחשבת עליו היה העובדה שג'ימין ואת הולכים להצטלם יחד וזה לא הפסיק לשגע אותך. הוא הולך להיות קרוב אליך, להסתכל עליך.. לגעת בך. ניערת את ראשך מצד לצד מהמחשבות הבכלל לא תמימות שעברו בראשך ולפתע הרגשת יד נוגעת בך. קפצת במקומך וראית את ג'ימין עומד על ידך. "את בסדר?"
"כן, ברור! לגמרי בסדר! יותר מאי פעם!" צחקת והיית בטוחה בכך שהצחוק שלך נשמע לחוץ יותר מאי פעם. "אני מתכוון..." הוא הישיר את מבטו אליך, מביט בך בדאגה, "יונגי הוא אידיוט גמור. אני יודע שלא התכוונת בכלל למה שיצא לו מהפה. הוא סתם אוהב להציק." הוא עיקם את פיו, "אבל... אני מודה שזה אכן היה מוגזם מידי. הוא אפילו לא מכיר אותך." ג'ימין נאנח ואת הנהנת כהסכמה.
למרות שהנהנת, הרגשת רק לחוצה בגלל הצילומים בהפתעה האלו. לא הרגשת שזו טעות או משהו רע. הרגשת שיונגי עושה את זה בכוונה, כדי לקרב בין שניכם. הוא לא עיוור למרות הכל. אם היית הוא, גם את היית מבינה מה הרגשות שלך לג'ימין רק ממבט חטוף אחד. המבטים ה"מוזרים" שלך, (כך הגדיר אותם יונגי), היו מבטים שבאו להם אך ורק מתוך אהבה רבה כלפי ג'ימין. את מעריצה את האיש. אבל יותר מכך - את מאוהבת בו.
"אני מתנצל בשמו. את לא צריכה לעשות את זה. את יודעת..." הוא צחקק, "זו לא חובה. זה סתם השגעון של יונגי שבגללו את-" נגעת בפניו והוא השתנק במקומו. הלחיים שלו הרגישות כאלו נעימות וחמות כשנגעת בהן. "אני רוצה לעשות את זה. מתי תהיה לי הזדמנות להצטלם עם פארק ג'ימין האגדי?" אמרת וחייכת אליו.
פניו נהיו אדומות במקצת ויכולת להרגיש את החמימות בפניו שעולה שלב. זה היה מחזה חמוד. ג'ימין התאפס על עצמו במהירות ולקח את השליטה על הרגע שלכם. הוא תפס בידיך אשר נגעה בפניו, מחץ אותה וחייך בתמימות, "ומתי שוב תהיה לי ההזדמנות לכזה רגע מתוק איתך, (ה/ש)? אה?" אמר וקירב את ראשו לשלך.
-
♡ מקווה שאהבתם ♡ פרק חדש בעוד ארבעה ימים, כרגיל :)))
