זה שהגן עלי

הסרטון

הגעתי הביתה אחרי היום בית ספר הזה, אני עייפה, אין לי כוח ללכת לג'ודו הזה אבל הבטחתי להן, אז אני אבוא.
לבשתי בגדי ספורט

אני הולכת לכיוון הבית של שלי ואלה (הן שכנות) ומחכה להן, הגעתי בדיוק בשעה שקבענו.
אנחנו מתחילות ללכת לכיוון אולם הספורט, בדרך אני מגלה ששכחתי את הפלאפון בבית, אוף.
"את יודעת מה? לאות הזדהות גם אני ושלי לא נהיה בפלאפון עד סוף האימון" מציעה אלה ושלי מסכימה איתה.
אז אנחנו הולכות בערך 20 דקות עד שאנחנו מגיעות לאולם, יותר זמן ממה שתכננו, בדרך כלל זה בערך 10 דקות אבל עצרנו קצת בדרך.
כשאנחנו מגיעות לאולם כל הפרצופים מוכרים, וכולם מופנים אלינו, טוב, בעיקר אלי. אני שומעת ילדים מתלחששים , בעיקר היבניקם, אני מנסה להבין מה קורה, אבל אחרי דקה עוזבת את זה, אני מניחה שאני סתם מדמיינת או שהם מדברים על זה שאנחנו חדשות.
אני הולכת אל הלוקרים ודניאל מתקרב אלי, דניאל הוא יבניק והוא נחשב מאוד פופולארי בבית ספר, אפילו הכי פופולארי, להמון בנות יש קראש עליו. "את בסדר?" הוא שואל, ואני לא מבינה על מה הוא מדבר אז אני שואלת "למה שלא אהיה?"
"לא ראית?" הוא שואל ואני עדיין מנסה להבין על מה הוא מדבר, הוא מוציא את הפלאפון ומראה לי סרטון, בסרטון רואים אותי ואת הראל מתמזמזים, הוא עם בוקסר ואני עם חזיה ותחתונים, בסרטון הוא מחזיק לי בתחת ומושך אותי אליו, אחרי זה, אני עושה לו ביד (הוא הכריח אותי, את החלק הזה לא ראו) אחרי זה רואים שאנחנו נכנסים למיטה וממשיכים להתמזמז מתחת לשמיכות, זה נראה כאילו אנחנו  מזדיינים. אני זוכרת את היום הזה, הוא לא אמר לי שהוא מצלם את זה, מן הסתם , סתם גרם לי לעשות כל מני דברים שלא רציתי לעשות, להרגיש לא בנוח. ברור לי שהוא זה שפרסם את זה, הראל. יופי, עכשיו כולם חושבים שמכרתי את עצמי בזול, ששכבתי עם מישהו אחרי שלושה חודשים כשאני רק בת 15, כולם יחשבו שאני סתם חרמנית, כמוהו. אני ממשיכה לבהות בפלאפון גם אחרי שהסרטון נגמר.
"את רוצה שאני ארביץ לו?" שואל דניאל בצחוק, אבל מבחינתי הייתי אומרת לו כן, במקום זה, אני מוציאה גיחוך קטן מהפה, לוקחת את התיק שלי וחוזרת הביתה בריצה, הדמעות יורדות בלי סוף.