שאלתי את עצמי יותר מידי שאלות, אך השאלה העיקרית הייתה כיצד אוכל לפתור את הדבר המסובך שנקרא החיים בלי לפגוע באנשים אחרים או בעצמי?
הבנתי בסופו של דבר שאין איך לפתור את הבעיה, מפני שהחיים זה בעיה אחת גדולה משל עצמה כול החיים אנו מפחדים מאנשים , ומעצמנו, המשפט שכולנו שמענו מילדות "מה אנשים יגידו?"
והבנתי שהבעיה שניסיתי לפתור זאת אני החוסר אומץ והפחד שלי ממה שאנשים יגידו יצר את הבעיה , שככול שגדלתי ככה הפחד התגבר הבעיה גדלה וככה אני השתנתי יותר ויותר לרעה פחדתי, אני עדיין מפחדת איך אוכל לחיות את החיים שלי בדרכי? האם כול חיי אצטרך להיות מישהי אחרת? לפעמים זה מרגיש שאת צריכה לספק את כולם חוץ מאת עצמך, ושלאחרים יש זכות יותר גדולה ממך על החיים שלך. כי בסופו של דבר זה נכון , כול החיים שלנו, כולנו מוותרים על הדברים שאנחנו אוהבים בגלל הפחד, אנשים חיים חיים שלמים בתור מישהו אחר, הגרסה שאליה כולם מצפים. ולכן המחשבה הזאת לא עוזבת את ראשי האם אהיה גיבורה ואלחם בסטיגמות ובדעות הקדומות, או שאוותר ויחיה בתור מישהי שנראת כמוני ונשמעת כמוני אך איננה אני אלא עוד בן אדם שנכנע והפך לגרסה טיפשית של הבת המושלמת של השכנים.
YOU ARE READING
דברים שרציתי לומר
Kurzgeschichtenקטעי כתיבה. המלצות לספרים. אני והשאר בעיקר השאר. חייבת לציין הקטעים הראשוניים ברמת כתיבה די נמוכה, הם מהימים הראשונים בחיי שקיבלתי את האומץ לשבת ולכתוב, להבין שזה מה שעושה לי טוב.