נקודת מבט של לואי:
"אני בבית!" קראתי וטרקתי את דלת הדירה שלי ושל זאין מאחורי.
זאין יצא מהסלון עם חיוך על שפתיו. "היי, לואי. איך היה היום הראשון שלך?" הוא שאל עם חיוך רחב.
נאנחתי בכבדות, בעטתי את נעלי הטומס שלי מרגליי ותליתי את הג׳קט במקומו. תמונה של נער עם עם עיניים ירוקות מושלמות צצה בראשי. הוא לא עזב את מחשבותיי במשך כל היום! ידעתי שהייתי אדיוט. אני בטח אמור להרקב בכלא רק כי אני חושב על תלמיד שלי ככה.
"אה, טוב... הלך די נהדר. הרבה תלמידים נראו כאילו הם מחבבים אותי״ עניתי, נזכר באלינור.
״זה נהדר!״ הוא קרא.
זאין היה אמור להתחיל לעבוד בשבוע הבא, אז אני מניח שהוא היה קצת לחוץ מדי. אבל זאת הייתה עבודת החלומות שלו אחרי הכל.
הנהנתי, הלכתי למטבח ופתחתי את המקרר. תפסתי קרטון חלב והלכתי למגירה לקחת קערה.
"למה אני מרגיש כאילו קרה משהו שלא היה אמור לקרות?״ זאין שאל באיטיות מאחורי.
הסתובבתי למולו והנדתי בראשי. "זה כלום זאין, אל תדאג לגבי זה״ הרגעתי אותו.
הוא הנהן. "אני מבין אם אתה לא רוצה לדבר על זה, אבל אני רוצה שתדע שאתה יכול לספר לי הכל, אוקיי?״ הוא שאל בסוג של דאגה.
״אני יודע, אבל זה משהו שאני צריך לחשוב עליו עם עצמי לפני שאני מספר למישהו, אני מצטער״
"אני מבין, לו"
הנהנתי בהוכרת תודה, והלכתי חזרה למזוג את החלב לקערה. הלכתי לארון אחר ותפסתי את קרטון הדגנים. מזגתי קצת אל תוך הקערה, ופתחתי מגירה כדי לקחת כפית. התיישבתי בשולחן והתחלתי לאכול.
"אז תספר לי משהו מצחיק שקרה לך היום במקום זה״ התעקש זאין והתיישב מולי.
בלעתי את האוכל והנהנתי. "טוב, אני לא יודע אם אתה יכול להחשיב את זה כדבר מצחיק, אבל קיבלתי כמה מבטים פלרטטניים מתלמידים." צחקתי מעט לזיכרון הבנות בכיתה האחרת שלימדתי, שכמעט הזילו ריר עלי. למרות שעדיין לא הבנתי אותן, לא היה בי שום דבר מיוחד... חוץ מהתחת שלי, שהיה יותר גדול משאמור להיות לבחור.
"אני מחשיב את זה למצחיק מאוד״ הוא צחק.
"טוב, אני מניח שזה בגלל גילי הצעיר. זה לא כאילו שהם עשו את זה כי הייתי חתיך או משהו״ גלגלתי עיניים.
זאין קימט את מצחו. "לואי, אתה לא צריך לחשוב על עצמך בצורה נחותה שכזו. אני לא אומר את זה בדרך רומנטית, אבל זה ברור שאתה נראה טוב."
נחרתי בבוז. "כל חיי אמרו לי שאני מכוער, למה שאני לא אסכים עם זה?"
הוא לקח נשימה עמוקה. ״מי אמר לך את זה?״
YOU ARE READING
אהבה אסורה//פאנפיק מתורגם על לארי סטיילינסון
Fanfiction״זה פשוט.. אנחנו חיים על הקצה, הארי. טעות אחת, ובחיים לא נוכל לראות אחד את השני שוב״ הארי תמיד היה רודף שמלות. הבחור הזה מבית הספר, שתמיד היו בנות מסביבו. הוא בחיים לא חשב שהוא מסוגל לאהוב בנים. הוא אוהב בנות, ורק בנות, אוקיי? זה היה ככה עד שהמורה ה...
