נקודת מבט של לואי:
הכיתה במהרה התמלאה בתלמידים והכל הלך חלק.
"אז היום אני עומד לתת לכם לשאול אותי דברים שהייתם רוצים לדעת עלי. "אתם רוצים לכתוב את השאלות על נייר, או פשוט לשאול אותי ישירות?" שאלתי בעודי מתיישב על הכיסא ליד שולחן המורה.
שמתי לב שהארי הסתכל עלי באינטנסיביות, אבל זה לא הרגיש כאילו הוא מסתכל עלי, אלא כאילו הוא היה במחשבות עמוקות.
ראיתי את אלינור מרימה אצבע.
"כן, גברת קלדר?"
"אני חושבת שאנחנו צריכים לכתוב את השאלות, כלומר, זה מרגיש כאילו אפשר לשאול שאלות יותר אישיות ככה" היא חייכה וקרצה לי.
הנהנתי. "אוקיי, אז אתם תכתבו את השאלות ואז אני אענה עליהם מול כל הכיתה, סגור?"
כולם הנהנו בהסכמה.
"נהדר" חייכתי.
הם באו אלי ולקחו חתיכת נייר, לפני שחזרו למקומותיהם. "ועוד משהו" התחלתי, "אתם לא חייבים לרשום את שמכם על הדף. השאלה היא מה שמשנה לי, לא הזהות שלכם"
הם הימהמו בהבנה, והסבו את תשומת לבם למה לכתוב על חתיכת הנייר לפניהם.
חיכיתי בסבלנות במקומי בזמן שהם כתבו בדממה. חמש דקות לאחר מכן, כולם סיימו והחלטתי ללכת לאסוף את חתיכות הנייר.
כשחזרתי והתיישבתי במקומי שוב, פרשתי את חתיכת הנייר הראשונה.
"אוקיי, פה כתוב ׳בן כמה אתה?׳" הרמתי מבט אל התלמידים בחיוך. "אני בן 22. גדול מכם בחמש שנים, אם להיות מדויק"
עברתי במהירות לשאלה הבאה. "׳האם אתה רווק?׳" הרגשתי דקירה בליבי למשמע מילים אלה. הייתי רווק מאז גיל 16 . החבר הראשון שלי זרק אותי אחרי שנה שהיינו ביחד. הוא לא היה איתי באותו בית ספר, מה שהיה סיבה בשבילו להיפרד ממני. לא בילינו מספיק ביחד, אז אני מניח שהוא פשוט הפסיק לאהוב אותי. לי, מצד שני, נשבר הלב. לקח לי חודשים להתגבר עליו, אבל לבסוף הצלחתי. "כן, אני מניח שאני רווק" ניסיתי לחייך, אבל זה כנראה יצא כמו עווית מכוערת.
שמעתי חריקה שקטה. הסתכלתי שמאלה וראיתי את אלינור מחייכת אלי חיוך רחב. רגע, זאת הייתה היא? אני לא רוצה להיות גס או משהו... אבל מה היה לא בסדר איתה? אוקיי, היא הייתה יפה, אני מודה, אבל לא אהבתי אותה בצורה כזאת. והייתי המורה שלה, בדיוק כמו שהייתי המורה של הארי...
איכס! תפסיק לחשוב עליו! הוא עומד להרוס לך את החיים!
התעשתתי על עצמי, ופתחתי דף נוסף. "פה כתוב, ׳למה נהפכת למורה?׳" סיפרתי להם איך קיבלתי את ההצעה על ידי המורה הזקן שלי לאנגלית, שלא יכולתי לומר לו לא, למרות שלהיות מורה לא היה החלום הכי גדול שלי. אבל רציתי לעשות משהו עם חיי אחרי סיום הלימודים, אז למה לא?
YOU ARE READING
אהבה אסורה//פאנפיק מתורגם על לארי סטיילינסון
Fiksi Penggemar״זה פשוט.. אנחנו חיים על הקצה, הארי. טעות אחת, ובחיים לא נוכל לראות אחד את השני שוב״ הארי תמיד היה רודף שמלות. הבחור הזה מבית הספר, שתמיד היו בנות מסביבו. הוא בחיים לא חשב שהוא מסוגל לאהוב בנים. הוא אוהב בנות, ורק בנות, אוקיי? זה היה ככה עד שהמורה ה...
