Blue » LS

23

Louis

שנאתי חתונות. הן היו ארוכות ומשעממות ולא מרגשות.

אבל לא זאת. זאת היתה נהדרת.

אמה הייתה השושבינה שלי, כמובטח. היא לבשה שמלת שיפון בצבע תכלת יפהפייה שהתאימה לזו של ג'יין ולעניבה שלי. ג'יין היתה על סף דמעות, אבל אמה רק חייכה.

אמא שלי הלכה איתי אל עבר החופה, היא לבשה שמלה כחולה משוחררת. היא בכתה.

"אמא," אמרתי. "זה בסדר."

"התינוק שלי מתחתן!"

כולם בכו. מה אם הייתי מתחיל לבכות? אנחנו לא יכולים להתמודד עם זה...

לא ראיתי את הארי כבר כמה שעות ואני מתגעגע אליו. ג'יין אמרה לי שאסור לי לראות אותו עד שאני הולך לחופה. אמרתי לה שזה טיפשי. היא אמרה לי שאני טיפש.

הייתי מרגיז. "מתי זה מתחיל? כמה דקות?" שאלתי בפעם החמישית.

"עכשיו." אמרה אמה ובדקה את השתקפותה במראה.

אמי אחזה בזרועי וחייכה אליי. חייכתי בחזרה בעצבנות. עשיתי צעד רעוע אחד בזמן.

ראיתי מישהו בזווית העין. זה... אביו של הארי? הוא לא דיבר עם הארי חמש שנים. שלחנו לו הזמנה אבל... מעולם לא ציפיתי שהוא יבוא.

הרמתי את עיני.

אני בוכה?

הראייה שלי התערפלה.

כן, אני בהחלט בוכה.

הארי עמד, נראה גבוה באופן מוזר בחליפתו. עיניו הירוקות היו רחבות. הוא חייך אלי לאט. איך הוא לא בכה?

לעזאזל, הוא תמיד עושה לי את זה. תפסיק לחייך ככה, לעזאזל. קשה להפסיק לבכות.

לא הבנתי את הקטע של החתונה. רק רציתי להגיד "אני מסכים." ולנשק אותו. זה מבאס כשצריך לעבור חצי מהחתונה בלי לדבר אחד עם השני כי כל מה שאני רוצה לעשות זה לנשק אותו.

"אני מסכים," הארי נראה רציני. חזרתי לעמוד יציב.

"אני מסכים."

"אתה יכול לנשק את-"

שפתי התנגשו בשלו. "ממפ!"

"-החתן."

כולם פרצו במחיאות כפיים. לבי הלם בחזה שלי כשהתרחקתי להביט בו.

עיניו היו ירוקות בהירות וכל מה שיכולתי לראות היה האופק בו נפגשו השמים והים. ראיתי את צנצנת הממתקים הכחולים שאמי חסכה לי על המדף העליון של הארון. ראיתי את השמיים- עצומים ופתוחים כמו זרועותיו. פתוח כמו העתיד שהיה לנו. עצומים ופתוחים כמו חופש- החופש שחלמתי שיהיה לי מאז שהייתי בן שתים עשרה- והנה הוא כאן. מולי. הפאקינג בעל שלי הולי שיט.

ראיתי את הכחול של הבריכה הציבורית שבה ילדים ואמהות היו בוהים בחבלות והצלקות הישנות. פחדתי לצאת למים. הארי אחז בידי וראיתי איך הכחול של המים משתקף בעיניו. חייכתי והרגשתי ביטחון.

ראיתי את הירוק-כחול של החבר שלי לשעבר ובעלי עכשיו. ראיתי אותנו.

"לעזאזל, אני אוהב אותך." הוא נאנח.

נישקתי אותו שוב. הייתי גבר נשוי.

בנוסף לזה, אני גם הולך להנות את הלילה הזה, וזה יתרון.

עצמתי את עיניי והרגשתי אושר. וזו הייתה רק ההתחלה.

༄︎

אז הגענו לסוף,
תודה רבה לכל מי שקרא את הספר הזה,
אני מעריכה מאוד.
הפרק הראשון בספר החדש שלי- "Louis And The Tramp" עלה!
תוכלו למצוא אותו ועוד סיפורים שכבר סיימתי לפרסם- בפרופיל שלי.
שוב תודה לכולם, אוהבת ממשxx