Harry
כמעט כל מי שהכרנו עדיין דיברו על הזוג החדש.
"אני אהיה השושבינה שלך בחתונה, לא?" אמה שאלה את לואי. "מוטב שאהיה."
"אני אהיה השושבין של הארי, אה?" נייל אמר ודחף אותי.
"מה? לא! ג'יין היא השושבינה שלי." אמרתי.
"הבטחתי לה, לא?"
"וכדאי שתזכור." אמרה ג'יין.
"אבל חשבתי שאני החבר הכי טוב שלך!" נייל קרא.
"שם אתה טועה, איש קטן." אמרה ג'יין.
בזמן שהקבוצה התווכחה, העפתי מבט בבן הזוג החדש לגמרי שלי. מתתי להיות לבד אתו.
הוא ישב בין אמה לליאם וצחק ממשהו שאמר.
הוא היה כל כך שמח. הרגשתי את לבי פועם בחזי.
ג'יין בעטה ברגליי.
"אה! בשביל מה זה היה?" צעקתי, משפשף את המקום בו היא בעטה.
"אתה בוהה." היא הודיעה.
"אה,"
"אתה אוהב אותו מאוד, לא?" היא נשמעה מודאגת. ידעתי מה היא חושבת.
"מאוחר יותר. אנחנו יכולים לדבר על זה אחר כך." מלמלתי כדי שרק היא תוכל לשמוע.
היא הנהנה ופנתה לאמה וחזרה לפטפט במרץ על מופע ששתיהן צפו בו באדיקות.
נאנחתי והנחתי את לחיי על כף ידי. "למה אתה נראה כל כך מדוכדך, סטיילס?" הרמתי את מבטי כדי לראות את נייל מחייך אלי. "יש לך חבר! עוד מעט יוולדו לכם לארי-קטנים!"
הנדתי בראשי. "לא, אני בסדר." הבטתי בלואי וחייכתי מבפנים.
--
ג'יין חשבה לעומק, מערבבת את הקפה שלה. חיכיתי בסבלנות שתדבר.
"אז אתה באמת לא מתכוון לספר לאבא שלך?"
הנדתי בראשי.
"אבל זה לא יכול להימשך לנצח."
"זה לא. בעוד שנה אני אוכל לעבור. אני אלך לקולג'. אני לא אצטרך להתמודד איתו."
היא הביטה בדאגה בקפה שלה. החזקתי את שלי חזק יותר. "פחות משנה, עכשיו... אבל רק בגלל שאתה תעבור לקולג', זה לא אומר שאתה כבר לא חלק מהמשפחה שלו,"
"ג'יין," אמרתי. "את יודעת איך אבא שלי."
"אני יודעת, אני יודעת..."
בהיתי בקפה שלי.
"אני מצטערת, הארי," אמרה ולא פגשה את עיניי. "אני מניחה שאנחנו חברים עם משפחות שבורות."
ידעתי למה היא מתכוונת. הכאב היה משותף לכולנו. ואני מתכוון לכולנו.
"זו הסיבה שאנחנו עוד משפחה, הארי." אמרה ג'יין. "מה שיקרה... נהיה כאן בשבילך."
הנהנתי, גרוני מנסה לעצור את דמעותי כך שלא יכלתי לדבר.
--
פתחתי את הדלת.
"הארי, איפה היית?" אבי נבח מהסלון.
"אכלתי ארוחת צהריים עם כמה חברים."
"מי?"
ניסיתי לחשוב על כמה חברים שאפשר להציג. "שרלוט ואה, ליאם וזאין."
הוא הנהן. "אתה יוצא עם שרלוט?"
"ל-לא."
"אתה צריך. היא בסדר."
לא אמרתי כלום. לא הזכרתי שהיא עכשיו בפנימייה עם ג'מה. או שהיא יצאה עם ג'מה.
"איך הציונים שלך?"
"טובים."
הייתי אמור להיות הבן המושלם.
"פוטבול?" שנאתי פוטבול, אבל הייתי טוב בזה. אבי תמיד ציפה שאשחק בזה מאז שהוא עשה את זה כשהיה בבית הספר.
"יש לי תרגול ביום שלישי הקרוב."
"מממ."
עליתי במדרגות ופניתי לחדר שלי. סגרתי את הדלת והתיישבתי.
ובהיתי בקיר בריקנות.
༄︎
YOU ARE READING
Blue » LS
Romance[הושלם] עצמתי את עיניי והרגשתי אושר. וזו הייתה רק ההתחלה. פאנפיק מתורגם @starryid תחילת פרסום: 22.3.20 סיום פרסום: 5.5.20
