"ששש.."הוא משתיק אותי.
"תעצמי עיניים".
אני עוצמת עיניים.שואפת את האוויר הקר דרך הריאות ומרגישה בצינה.
"תשאפי אוויר עמוק" הוא אומר לה.
אני שואפת.לאט.מרגישה בכל ניחוח קטן שעולה באוויר.
אייל.
"אני מריחה אותו" אני אומרת ופוקחת עיניים.מרימה לעברו מבט.
"יפה" הוא מתעלם ממבטי.
"עכשיו תלכי לאט ובשקט".הוא אומר.ונעלם.
אני שואפת אוויר לאט ועוצמת עיניים.
אני מרגישה שגופי רועד בעוצמה.צמרמורת מפלחת את גופי וגופי נקרע מבפנים כלפי חוץ.
אני פוקחת לאט עיניים.
אני נמוכה יותר.אבל אני מרגישה יותר עוצמה זורמת בגופי.
אני מרגישה חזקה,מהירה,ממוקדת,רצחנית,פראית,אני מרגישה עוצמתית.
אני מרגישה ציידת.
אני מרגישה זאבה.
אני פוסעת לאט בשלג הלבן.
בדרוב הוא יוכתם בצבע ארגמני וחם.
בדם.
אני פוסעת צעד קדימה.
הרוח צפון מערבית.
אני צועדת כנגד זרימת האוויר כדי שהריח שלי לא יגיע לאפו של האייל.
אני פוסעים לאט.
העקבות אחרי עמוקים ומתונים.
אני מתקרבת לזאב השחור שמסתתר מאחורי העצים.
הזאב מסובב לעברי את ראשו.
זה היה מהיר..
הוא אומר במחשבתו כך שאני שומעת.
אני מתקרבת בשקט ומסתכל מבעד לענפים באייל.
לא.
זאת איילה.
היא מפנה באפה שלג ואוכלת את הדשא שמתחת.
היא מרימה את מבטה.
עינייה ננעצות בשיח מאחוריה.
אני מתכוננת לזנק כשלפתע מבין שיחים יוצא עופר.
עיניו הגדולות תרות אחר אמו.
אני מתעכבת לרגע.
העופר ניגש לאמו וזו מלקקת את פניו.מסדרת את פרוותו.
מה קורה?למה את לא תוקפת?
הוא שואל אותי במחשבתו.
אני לא יכולה
אני נסוגה לאחור ומסתתרת מאחורי הענפים.
חלשה.
הוא תוקף אותי במחשבתי.אני מרגישה איך שהוא מתכונן לזנק על שניהם.
יש עוד אייל דרומה מכאן
אני חושבת במהירות כדי שלא ייתקוף את האיילה ואת העופר.
פעם אחרונה שאני מקשיב לך.
הוא אומר בכעס ומזנק דרומית.
אני מעיפה מבט לעבר העופר והאיילה ואז מסתובבת ושועטת בדרכי דרומה לאייל אחר.
YOU ARE READING
Stories and covers
القصة القصيرةAm.. I had too much different ideas So I wrote this kind of story.. ©