A God-Like LOVE

פרק 4: כנפיים, היכולת לעוף (חלק 1)

לאחר 8 שנים(ניקו בן 13):

מאותו יום בו ניקו גילה את זהותו, הוא ומריאן ישבו כל יום, למדו על העולם שמחוץ ליער, או כמו במצריים 'נווה מדבר', ותרגלו את השליטה שלו בכוחותיו.

עם כל שנה כוחותיו גדלו והתרחבו. הם גילו ביחד דברים אשר יכל לעשות ובין שנה לשנה תרגלו כוח חדש שקיבל.

כך שכול שנה תירגל את הכוח החדש עד ששלט בו.

היום היה יום הולדתו ה-13.

עם השנים בהן ניקו גדל, יופיו גדל גם כן. שיערו כעת נמצא באורך בין צוורו לכתפיו. גופו היה גוף שכול אישה הייתה חולמת עליו ותמימותו נשארה טהורה.

נקודת מבט ניקו:

התעוררתי בבוקר. קם מהמיטה, מתמתח ונזכר שהיום יום הולדתי. ידעתי שאקבל היום כוח חדש, כמו כל שנה.

הלכתי לשירותים לצחצח שיניים וכשסיימתי הלכתי אל פינת האוכל, רואה את אמא במטבח מתגנת פנקייקים, והתיישבתי בשולחן.

זאת מן מסורת של שנינו. ביום הולדתי אוכלים בבוקר פנקייקים.

לאחר שאמא סיימה להכין את הפנקייקים, היא הניחה אותם על השולחן, שהיה כבר ערוך עוד לפני שהגעתי, והתיישבה. "בוקר טוב, חמוד. יום הולדת שמח" אמרה.

"בוקר טוב, תודה" עניתי. לאחר מכן התחלנו למלא את הצלחות בפנקייקים והתחלנו לאכול.

לאחר שסיימנו לאכול ושמנו את הכלים בכיור, יצאנו לחצר כמו תמיד, טוב... לפחות מאז שקיבלתי את היכולת לשלוט במים. כשהייתי בן 10, קבלתי את היכולת לשלוט במים.....רק בעיה אחת קטנה....בזמן הגילוי הצפתי בטעות את הבית.

זה היה מצחיק כשמסתכלים לאחור על הרגע, ועד היום אני ואמא עדיין צוחקים על אותה תקרית כשהנושא עולה. טוב, בקיצור, מאז אנחנו בודקים כל יום הולדת שלי מחוץ לבית, למקרה שהיכולת חזקה.

עמדנו ליד הגינה שפיתחנו במהלך השנים ביחד. אמא התרחקה קצת, נותנת לי מקום.

לקחתי נשימה ארוכה ולאחר רגע שחררתי.

עצמתי את עייני והתרכזתי, מחפש את ההרגשה שאני מרגיש כל פעם כשאני מקבל יכולת חדשה.

כל שנה ההרגשה חוזרת.

כאילו חלק חדש בתוכי נפתח ויוצא החוצה מתוכי ומראה את פניו. כאילו כל גופי הוא מבוך וכל פעם אני פותח ומגלה חלק חדש, את הצעד הבא במטרה להגיע ליעד המופלא, בזמן שאני מגלה עולם חדש אשר אני יכול לחקור ולהוציא מתוכי החוצה על העולם כדי שיראה את היופי שאני רואה.