במצרים האתיקה, החתולים היו סמל אלוהי ומקודש.
ישנה האמונה האגדית כי אחת לכמה מאות שנים ייוולד תינוק אנושי עם אוזני וזנב חתול.
זה יהיה שילוב של האדם והחתול האלוהי ויהווה אל-דמי. האל-דמי הוא הכי קרוב לכוחותיו לאל עצמו.
יום אחד, תינוק נולד לאישה עני...
לאחר שהרגשתי את נשימתי מתייצבת, חזרנו בחזרה פנימה אל תוך ביתנו.
"אני הולך לחדרי לעשות מדיטציה ולייצב את עצמי, אוקי?" אמרתי לאמי, מתחיל ללכת לחדרי.
"אוקי, אני אביא לך מאוחר יותר משהו לאכול בצהריים" אמא ענתה, יודעת כבר שהמדיטציה שלי לוקחת בדרך כלל כמה שעות ושאני בדרך כלל שוכח לעשות הפסקה ולקחת משהו לאכול.
"תודה!" אמרתי לה, טוב יותר כמו צעקתי לה בגלל המרחק ונכנסתי לחדרי.
התיישבתי על המיטה עם רגליים משולבות, משעין את גבי על הקיר, משלב את ידי בין אצבעותיי, עוצם את עיניי ונושם עמוק.
(זאת הישיבה, קוראים לזה ישיבת לוטוס)
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
מדיטציה תמיד עוזרת לי להירגע, להחזיר ולשמר את כוחותיי. למדתי לעשות מדיטציה בצורה נכונה בגיל 7, שנתיים אחרי שהתחלתי לקבל את הכוחות שלי.
אמא נתקלה במקרה בספר מיוחד בעיר, אשר דיבר על סוגים של דברים שונים, כמו המדיטציה אשר אני עכשיו עושה ועוד דברים כמו סוגי צמחים או מקומות בעולם.
הספר עצמו הגיעה ממדינה שונה בעולם, אשר נווד הביא ומכר בשוק.
המשכתי את המדיטציה למשך כמה שעות עד הערב. כמובן כמו שאמרה, בצהריים אמא נכנסה לחדרי עם כריכים ומיץ ווידאה שאני אוכל ושותה.
לאחר שסיימתי לאכול ולשתות את המיץ חזרתי למדיטציה למשך שאר היום.
קמתי מהמיטה, כאשר שמתי לב שכבר החשיך ויצאתי מחדרי, הולך לשירותים לעשות את ענייני.
