3 וחצי שנים לאחר מכן(ניקו בן 5)
"אמא,אמא תראי!"
ניקו רץ בהתרגשות מחדרו, כשזנבו מתרוצץ מצד לצד עם חיוך גדול על פניו. מריאן בדיוק עמדה במטבח, מכינה ארוחת בוקר.
היא הפסיקה את מעשיה והסתובבה כלפי ניקו, מתקופפת כלפיו עם חיוך חם ושואלת, "מה רצית להראות לי,ניקו?"
"תראי", אמר, פתאום קרני אור חמימות ונעימות יצאו מכפות ידיו ועיניו נהפחו לזהובות. מריאןהתפעל בהפתעה מהתגלית שניקו מתחיל לפתח כוחות, אבל הבינה שזה הגיוני, בהסתמך על העובדה שהוא לא בדיוק אנושי.
" וואו, זה מדהים חמוד שלי! אני תוהה מה עוד תוכל לעשות בעתיד, אנחנו נצתרך להתחיל ללמוד ולתרגל אותם, בסדר? אנחנו גם נתחיל ללמוד על העולם שמחוץ ליער" " אוקי!" ניקו אמר, מרוצה ומתרגש.
בצהריים:
-------------------------------
"מותק, בוא לסלון! אני רוצה לספר לך משהו"
קראה מריאן, לניקו, אשר נמצא כרגע בחדרו.
מריאן החליטה לספר לניקו מה הוא. היא רצתה שיידע ויהיה מוכן עד היום בו יצתרך לעזוב, בדאגה שעם לא יידע, הוא עלול להישאר חסר יידע לגבי זהותו ושגילוי זהותו ברגע לא נכון, עלול היה להוביל לבלבול גדול, החלטות שגויות, חרטות וייצור בעיות.
ניקו בא מחדרו, התיישב על הספה מול אימו ושואל, " אמא, מה את רוצה לספר לי?" שאל עם מבט מבולבל ותמים.
"אני רוצה שנעשה את השיעור הראשון שלנו ובו אני אסביר, למה לך יש אוזניים וזנב של חתול ולמה לאמא ולאנשים מחוץ ליער אין"
" גם לאנשים מחוץ ליער אין? אני חשבתי שלאבא היו ולכן יש גם לי..." אמר מופתע מהתגלית החדשה שרק לו יש אוזניים כאלו וזנב.
"ניקו...אתה יחיד במינו...ויש ליחידות הזאת יתרונות וחסרונות" אמרה ולקחה נשימה ושחררה אותה, " זוכר את הספר האהוב אלייך, שאני קוראת לך כמעט כל לילה?" אמרה ולאחר מכן המשיכה, "על היצור השמימי, שנולד של כמה אלפי שנים"
"כן! האל-דמי, נכון? הוא ממש חזק! עם היה לי כוח כזה, הייתי מגן אלייך טוב יותר!" אמר מתרגש כשנזכר בסיפור.
בפעם הראשונה בו שמה את הסיפור, הוא חשב שהיצור היה מדהים, כיוון שהיה לו כוח הוא יכל להילחם באנשים רעים ולהגן על הטובים ועל משפחתו.
כשהוא שמע על סיפורו של אביו ואיך מת מאימו, הוא ישר חשב שעם היה לו גם כוח כזה הוא היה מציל את אביו כמו גיבור ואז היה משמח את אימו וכולם היו חיים ביחד. ושעם היה לו כוח כזה, היה לו הרבה יותר כל להגן על אימו.
מריאן ציחקקה, "תודה חמוד...אבל יש מה שהו שאתה לא יודע...אתה הוא היצור הזה" אמרה וצפתה בניקו, אשר חשב, עם מבט דואג לתגובתו לקבלת התגלית החדשה והמרתיעה.
YOU ARE READING
A God-Like LOVE
Fantasyבמצרים האתיקה, החתולים היו סמל אלוהי ומקודש. ישנה האמונה האגדית כי אחת לכמה מאות שנים ייוולד תינוק אנושי עם אוזני וזנב חתול. זה יהיה שילוב של האדם והחתול האלוהי ויהווה אל-דמי. האל-דמי הוא הכי קרוב לכוחותיו לאל עצמו. יום אחד, תינוק נולד לאישה עני...
