הסתכלתי על גימין וידו נופלת מביטנו והתרוממתי מהר מהכיסא אל גימין והסתכלתי עליו, בפה פעור והרמתי את ידו. "ג-גימין?" מילמלתי וליטפתי את ידו שנהיית לבנה. "גימין!!!!" צרחתי ובילגנתי את החדר וניסיתי למצוא משהו שיעיר אותו, חשבתי שזו בעיה באינפוזיה או רעל באחד התרופות.
הרופאים נכנסו ואני פשוט עמדתי מולם ובכיתי אבל בכי חירש.
הרופאים פינו אותי החוצה וסירבתי לצאת אבל נכנענתי ויצאתי ונשענתי על הקיר שם וטמנתי את ראשי בידיי וצרחתי בתוך עצמי.
אנשים עברו עם מבטים עצובים מולי, חשבו שקרה משהו אולי לקרוב משפחה, יותר גרוע!
זה קרה לאדם הכי חשוב לי בעולם!!
ואני כמעט הרגתי אותו ואולי כבר הרגתי אותו.
והכל בגלל טאהיונג לעזאזל!
שהוא נדחף לי לחיים.
הוספתי את ידי אל כיסי האחורי והוצאתי, טבעת שחרוט עליה "המלאך השומר שלי, הגיבור הכי חזק שאני מכיר" רציתי להציע היום לגימין הצעת נישואין.. שהוא יהיה שייך לי ורק לי!
האדם שהייתי רוצה שילטף אותי עם היד שעונדת את הטבעת הזאת.
שמוכיחה שהוא שייך לי בכל צורה ומצב.
אולי אני לא מכיר אותו, מספיק זמן אבל אני כן אוהב אותו יותר מדיי.
אם אני נופל.. אני לא קם לבד.. אנחנו קמים יחד.. הוא גב תומך שלי, הוא כנראה מה שחיפשתי כל חיי, החיוך הקורן שמהפנט אותי כל כך והשפתיים הרכות שלו שגורמות לי להיות בעננים, הריח המתוק שיוצא ממנו והופך אותי פיזית לערפד ולנשוך כל איזור בו בגוף המתוק שלו
.
אני באמת רוצה אותו.
אני כל כך רוצה אותו.
לחלוק איתו את החיים שלי.
שיהיה האמא לילדים שיהיו לנו.
שיהיה האושר בבית.
ואני רק רוצה לראות את החיוך שלו שוב.
הרופא יצא אליי עם פרצוף מושפל וטפסים אחוזים בידיו, הסתכלתי עליו בשאלה והוא נתן לי טופס אחד לחתום עליו.
"אתה היחידי פה שהוא מכיר, תחתום על הטופס הזה כי אנחנו צריכים להכניס אותו לניתוח, נגלה לו סרטן בריאות... זה כמעט מוות בפניי עצמו.. ויש סיכוי מאוד קל שהוא יכול לחטוף שבץ בניתוח והלך על הילד הזה.. אז תחתום על הכל" אמר לי הרופא ואני פערתי את פי.
"ס-סרטן? גימין? לא לא לא לא לא לא בבקשהההה" צעקתי על הרופא והשתגעתי שם, אם הוא ילך לי אני לא אסלח לעצמי על מה שעשיתי לו ו.. הטבעת! רציתי להיות נשוי לו!
הרופא הסתכל עליי בעודי ממשיך לצרוח את כל כולי עליו, נשעמתי על חזהו של הרופא וצרחתי.
"בבקשהההה אתה חייב להציל לי אותו! אני רוצה אותו! אם הוא ימות אני ימות אחריו, אני מתחנן!" צעקתי ואחזתי בחולצות וטילטלתי אותו ועיניי אדומות מעייפות ודמעות.
הרופא עצר אותי והושיט לי את הטופס. "תחתום" הוא אמר ונרגעת ולקחתי וחלמתי על הכל.
"אם תהרגו אותו אני יתלונן למשטרה! עכשיו תכניסו אותו במיידית לניתוח! עכשיו" התנשמתי ואיגרפתי את ידיי, הרופא הכניס את גימין והם הוציאו אותו מהחדר והתקרבתי לאלונקה וליטפתי את פניו "גימיני... בבקשה תהיה חזק" ליטפתי את פניו ונישקתי את שפתיו, בתשוקתיות ואז נישקתי את אפו.
את לחיו.
מצחו.
עיניו.
אוזניו.
כל מה שפניו נישקתי כדי שאני אשאר עליו.
הם המשיכו לגלגל אותו ואני עמדתי בחדר ההמתנה בתסכול והקפצתי את רגלי בלחץ ושירבבתי בשיניים והעברתי את ידיי בשיערי מלחץ ורק מהמחשבה שאני יכול לאבד את האוצר שלי.
אם הוא יחיה הדבר היחידי שאעשה, זה לקפוץ עליו.
לא עבר דקה וראיתי את האור דולק בחדר הניתוח, הם התחילו, זזתי מצג לצד
, אני לא יכול יותר עם זה...
אולי אפרד ממנו?
הוא במילא ימות הוא לא ישרוד.. אז למה לחכות רגל על רגל בתקוות שהוא יחיה.. מצטער גימין.. זה לא שאני לא אוהב אותך.. אני פשוט לא מסוגל לחכות עוד.
חשבתי לעצמי וקמתי מהכיסא ויצאתי מבית החולים, אז היום.. זה היה היום האחרון שראיתי את.. האהבה הראשונה שלי אבל.. אולי יש עוד גברים.. שהפעם הם יחיו!
יצאתי ממגרש החנייה והתחלתי ללכת וראיתי את טאהיונג? יושב על ספסל.. לא הייתה לי ברירה וניגשתי אליו וישבתי לידו.
"טאהיונג? " מילמלתי ושיחקתי באצבעותיי. "ממ? " הוא השיב לי בשאלה והסתכלתי עליו. "גימין בסכנת חיים.. ו.. אני חשבתי להיפרד ממנו" אמרתי בהיסוס ונשכתי את שפתיי.
"מה? מה קרה לו? " שאל טאהיונג בהלם, הוא ידע שמשהו יעמוד בגורלו, אבל לא משהו עד כדי כך נוראי.
"הוא חולה סרטן.. כן לא משהו ששומעים כל יום בייחוד שזה גימין.
" הו.. אממ אני לא רוצה לדעת איך.. ולמה זה קרה אבל.. אני מצטער על כל מה שעשיתי לכם.." אמר טאהיונג להשפיל את מבטו.
היה לי קשה עם התמימות שלו ופשוט אחזתי בסנטר ומשכתי אותו אליי לנשיקה תשוקתית מאוד, פתחתי את פי והחדרתי את לשוני לפיו וכמעט, בלעתי אותו.
YOU ARE READING
Fake Love (jikook) "boy×boy"
Romance"אני הומו".עיניי הושפלו לרצפה. "אז למה אתה לא מנשק אותי?" .צחקקתי צחקוק קל. גימין נער בן 18 שגר בבוסאן לבד בדירה משל עצמו וגאנגקוק השכן הטוב שלו....שניהם בני 18 ושניהם הומואים ואף אחד מהם לא יודע...גאנגקוק מתאהב בגימין וגימין שם לב לזה אך מתעלם ואז...
