פרק 12

1.8K 128 122
                                    

נקודת מבט הארי:
אני.  לא.   מאמין. 
זה כל מה שעבר לי בראש ופרצופו של מקס מביט בי מחייך חיוך ערמומי.
מה הוא עושה פה? מה הוא מתכנן לעזאזל?!!
הסתכלתי עליו לא מוריד את עניי ממנו מנסה להבין את מבטו.
רציתי להגיד משהו אך כלום לא יצא מפי.
הסתובבתי לכיוון הבנים ורואה שכולם באותו מצב כמוני פשוט בהלם.
לואי גם היה בהלם אך מבטו היה כועס במקצת.
למה הוא כועס? פאק יכול להיות שהוא מכיר את מקס? יכול להיות שמקס סיפר לו את מה שאני מסתיר מהחברים הכי טובים שלי כבר שנים?
סובבתי את מבטי אל מקס ונותן לו מבט מזהיר שלא יעז לומר משהו עלי ואליו.

"טובב מקס סליחה על ההלם, פשוט אנחנו עדיין מעכלים את העזיבה של זאין ככה שזה קצת מוזר לנו" נייל היה הראשון לדבר בזמן שכולם הנהנו ולא אמרו דבר נוסף.

"ברור לי אני מבין אתכם אני גם לא אופיע עדיין אנחנו מחכים שכל המערצים וגם אתם תעכלו את זה" השיב מקס בחיוך,

"מה אתה חושב שישר תבוא ותשיר את כל הבתים של זאין אתה ממש חי בסרט חבר" פתאם ליאם תקף את מקס משאיר אותו בהלם.

מקס הניד בראשו" אני יודע ליאם אנ-"
"אל תפנה אליי ואל תקרא בשמי לעולם" אמר ליאם ועזב את החדר בסערה.

אני יודע שליאם לקח את זה הכי קשה אך למקס לא הגיע היחס הזה הוא רק מנסה כמו כולנו לכן הרגשתי שאני צריך להתנצל בשם ליאם.

"הוא לא התכוון לזה מקס הוא פשוט לקח את זה הכי קשה מכולנו, אז אל תיקח ללב"
מקס הינהן "אני יודע תודה לוו סליחה לואי זה בסדר אם אקרא לך לו?"

"אמ א-" באתי לענות אך הרגשתי יד על כתפי וידעתי כבר של מי היד. הארי.

"לא אתה לא קורא לו לו כי אני קורא לו כך.
רק. אני.!" הארי אמר והזעיף את פניו לכיוון מקס.
מקס הינהן וצחק והרים את ידיו כיאלו נכנע לא רוצה להיכנס לקרב עם הארי.
"בסדרר אני אקרא לו לואי רק אל תנשך אותי טוב?"
הסתכלתי על הארי הוא היה נראה ממש כועס הוא קינא אני חושב ודי אהבתי את זה שהוא קינא רק בגלל השם חיבה שהוא נתן לי. חייכתי בסתר שלא יראה כי לא רציתי שישאל שאלות.

מקס הודה לנו ויצא מהחדר הוא לא יופיע איתנו כל השבוע אבל משבוע הבא הוא יתחיל גם כדי שכולם יעכלו שיש מישהו חדש וגם כדי שמקס ילמד את כל המילים.

הארי הוריד את ידו מכתפי ואז אז הבנתי כמה זמן ידו הייתה שם.
הארי התקדם לכיוון היציאה." הארי לאן?"
הארי הסתובב אליי "אני הולך לשירותים תכף אבוא"
הנהנתי והארי יצא.

עברו כבר רבע שעה והארי לא חזר, כמה זמן לוקח לו לא יכולתי כבר לחכות אז יצאתי לבדוק איפה הוא אך שיצאתי אני רואה את הארי מחבק את מקס.
ואני לא יכול לתאר מה עבר לי בגוף קנאהה? שנאה? אני אפילו לא יודע מה עובר עליי למה אני מתעצבן ככה!!
כיאלו זה בסדר שהם מתחבקים לעזאזל!

נקודת מבט הארי:
יצאתי מהחדר הולך בעקבות מקס. "מקס" צעקתי גורם לו לעצור להסתובב ולהביט בי במבט שואל. "מה הארי מה עוד יש לך לומר לי?" מקס השיב מתקדם אליי מצמצם את המרחק בנינו.
לקחתי כמה צעדים אחורה.

"נתחיל בזה שמה לעזאזל אתה עושה?" שאלתי מנסה להבין מה הוא מנסה להשיג.
"הארי מה לא מובן אני מחליף את זאין!!" מקס ענה בכעס ואני גילגלתי את עניי.
"כן את זה כבר כולנו הבנו, מה אתה מתכנן?"

מקס הביט בי וציחקק "לא הכל סובב סביבך אני לא מתכון כלום שנוגע אלייך רק מגשים את החלום שלי"
הבטתי בו והתחלתי לצחוק "חלוםם? חחח לשיר ממתי אתה שר?"
מקס גילגל את עניו והביט בי בכעס
"הארי אתה לעולם לא התעניינת בחיי חוץ מזיון אז אין לך מושג"
"מה שנכון נכון" ציחקקתי מביט בו בתגובה מקס גילגל את עניו וחייך "הארי באמת שאין לי שום כוונה רעה תאמין לי"
הבטתי בו היה לי קשה להאמין אך למה שירצה לעשות לי רע לכן הנהנתי "סבבה מקס מאמין לך סליחה שהייתי קשוח בהתחלה. נתחיל מחדש?"
ראיתי שמקס קצת חושב אך עונה לחיוב "התחלה חדשה" הושיט לי את ידו כדי שאלחץ אותה אך אני
התקרבתי אליו וחבקתי אותו חיבוק אפשר היה לראות שהוא קצת הובך והופתע כי אנחנו לא מתחבקים אף פעם.
המשכנו להתחבק עד ששיעול קטע לנו את הכל הסתובבתי קולט את לואי הפנים שלו עצבניות או שאני מדמיין
הוא התעצבן מהחיבוק שלי עם מקס?לאא אין מצב משהו עיצבן אותו לפני זה.

"אנחנו צריכים לעלות עוד 5 דקות הארי אז כדאי שנזוז" לואי אמר הביט בי ואז ברצפה. מה עובר עליו.

"טוב מקס אם אתה צריך עזרה בכל מה שקשור לשירה דבר איתי" אמרתי וקרצתי לו. רואה את לואי מגלגל את עניו כתגובה.
"הכל טוב לואי??"
לואי הביט בי "הכל פשוט מושלם" אמר בכעס והמשיך ללכת.

כל ההופעה לואי התעלם ממני, שהסתכלתי עליו מחפש את המבט שלו הוא לא מביט בי.
שניסתי לצחוק איתו על דברים באמצע ההופעה הוא הלך לליאם ונייל וצחק איתם.
כבר התחלתי להתעצבן ובשניה שירדנו לחדר הלבשות ניגשתי אליו.
"לואי" קראתי בשמו אך הוא עשה את עצמו לא שומע והתעלם אך יכולתי לראות שהוא שמע.

"לואי מה פאקינג עובר עליך?" כבר כעסתי וצעקתי ואין שום דרך שהוא יוכל להתעלם. ליאם ונייל הסתכלו על שנינו ואז אחד על השני.
"נייל רצית להראות לי משהו בחדר השני לא?" ליאם אמר לנייל מנסה להוציא את שניים מהסיטואציה.
"כןן בוא נלך אני חייב להראות לך את הדבר הזה" נייל השיב ושניהם יצאו מהחדר משאירים אותי ואת לואי לבד.

הסתכלתי עליו והוא עדיין לא הביט בי.
"שאלתי משהו לואי! עשיתי משהו?פגעתי בך? רק פאאק תגיד משהו אני לא יכול שאתה ככה לא מדבר איתי אתה החבר הכי טוב לי לעזאזאל" צעקתי את המשפט האחרון מרגיש את הגרון שלי נחנק מדמעות לא רציתי לבכות אבל באמת שנפגעתי הוא פשוט הביט בי ולא אמר דבר.

כמה דמעות כבר מצאו את מקומם על הלחי שלי וכבר הייתי כל כך עצבני.
"יודע מה זין אני לא מתחנן שתדבר שתהיה בן אדם דבר איתי" אמרתי והתקדמתי לכיוון היציאה לא מוכן לשאת את התעלמות שלו ממני. כבר היד שלי הייתה על הידית פתחתי את הדלת עד ששמעתי את לואי.

"זה פשוט המצב בבית גרוע האריי כל כך גרוע"

זה הפרק הכי ארוך שכתבתי ואויי מרגישה גאהה.
אני מאוד אשמח מי שקוראת שתפיץ את הסיפור שלי זה מאוד חשוב לי.

ולואיי שלנוו מקנאאא מתחיל העליליההה

Your Touch- L.S ✔Where stories live. Discover now